עריכת הדף "חמדת ימים (ספר)"

'''חמדת ימים''' הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי קבלת האריז"ל. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת וכותב כי לא ידוע מי הוא הצדיק שכתב את הספר. בעקבות רמזים אפשריים של שבתאות בספר סברו כמה אשר מחבר הספר הינו נתן העזתי תלמידו ונביא השקר של משיח השקר [[שבתי צבי]] ימ"ש, לעומתם טענו אחרים אשר מחברו הינו מגדולי תלמידי האריז"ל והטענות אודות רמזיים אפשריים של שבתאות הופרכו בידי המגינים על הספר וקדושתו, אחרים טענו לעומתם אשר הספר מקורו קדוש אך שלטו בו ידי זרים.

בספר מופיעים הלכות והנהגות רבות על פי הלכה וקבלה, והספר נכתב בלשון מיוחדת ובהירה, המלהיבה את לב הקורא לעבודת השם.

==הפולמוס אודות הספר==
{{להשלים}}
===דעת המתנגדים לספר===
על הספר קמו עוררים רבים, בראשם היעב"ץ{{הערה|בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'}} שטענו בתוקף כי הספר נכתב על ידי נתן העזתי מראשי כת ש"ץ, ואילו רבים אחרים טענו כי אין כל בסיס עובדתי לטענות שעל הספר. 

ויש שסוברים שהספר נכתב על ידי קדוש רק שיד זרים שלטו בו, ולכן יש שטוענים כי אין לסמוך עליו בדברים שלא נמצאו בספרים אחרים של האריז"ל{{הערה|כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך}}.

רבי [[יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין]] מקאמרנא{{הערה|זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב}} קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר{{הערה|חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'}}.

ב[[שבחי הבעל שם טוב]] מובא סיפור בו בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]] קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.

רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו היתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי.

====תגובות למתנגדים====
בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ{{הערה|עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז}}. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב{{הערה|נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג}}. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.

===דעת התומכים בספר===
לפי דעת התומכים בספר{{הערה|ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך}}, מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של [[הרמ"ז]] שכינהו הגאון [[חיד"א]] "עייר וקדיש". 

ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש{{הערה|ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ}}.

מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.

הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת [[תקי"ד]]. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו.

יש הטוענים ש[[החתם סופר]] מצטט בספרו [[פרשת וירא]] מהספר{{הערה|ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך}}, ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים. בנוסף [[המגיד מקאזניץ]] מזכירו בספרו רמזי ישראל, ורבי [[שבתי מראשקוב]] מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו).

==בתורת חב"ד==
הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, אך [[אדמו"ר הזקן]] מביאו ב[[קונטרס אחרון]] לסימן רפ"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49263&hilite=56dfff48-6e67-4186-8262-e308031b5d34&st=%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D+&pgnum=171 סימן רפ"ה סעיף א']}} בלשון "וכ"כ בח"ה" שלטענת רבים הוא ראשי תיבות "וכן כתוב בחמדת הימים"{{הערה|ראה בהערות לעיל במאמר אודות דעת רבותינו נשיאינו בענין}}. 

כמו כן יש הטוענים {{הערה|ראה בהערות התמימים ואנש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן}}ציטוט עקיף מהספר מובא מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן}} ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י{{הערה|ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד}}. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר{{הערה|ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד}}.

במכתב{{הערה|באגרות קודש חלק ח' (תשי"ד) לאיש אנונימי}} לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"{{הערה|1=ראה מאמר בענין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&hilite=85cacae0-fd82-45f0-b495-b157169beaea&st=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=1304 דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים]}}. כמו כן [[הרבי]] העדיף לציין לספר שמציין לספר זה מאשר לציין לספר זה עצמו{{הערה|1=פעם ציינו מניחי השיחה לספר כמקור למנהג להרבות בצדקה בחנוכה והרבי ציווה לחפש מקור אחר{{מקור}}. וראה גם ‏‎[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48012&st=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9B%D7%AA%D7%91&pgnum=1&hilite=8dab2bc6-da5d-42f1-9886-95c1d17ffb51 אוצר חמדת ימים]''' דוד שלמה קוסובוסקי - שחור, כסליו תשס"ט בני ברק. ספר המוכיח את צדקת הספר חמדת ימים.
*'''חמדת יוסף''' יוסף חיים מזרחי, י"ז שבט תשס"ד ירושלים. אודות הספר חמדת ימים
*'''תעלומת ספר''' אברהם יוסף יער, ירושלים תשי"ד הוצאת מוסד הרב קוק. ספר המוכיח את צדקת הספר חמדת ימים.
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]