עריכת הדף "יעקב אבינו"

'''יעקב אבינו''' הוא השלישי ב[[אבות]], בנו של [[יצחק אבינו]].

מאחר ש[[נשמה|נשמות]] ה[[אבות]] נמשכות מה[[מדות העליונות]] ב[[עולם האצילות]] ו[[דבקות]] בהן, לכן התכונות שבנשמותיהם תואמות את המידות מהן נמשכו.

נשמת יעקב נמשכת מ[[ספירת התפארת]], אשר ענינה - [[מידת הרחמים]], שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד. 

ולכן אמר: {{ציטוטון|אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי [[אברהם|אַבְרָהָם]] וּפַחַד [[יצחק|יִצְחָק]] הָיָה לִי}}, [[התכללות]] [[חסד]] ו[[גבורה]] כאחד, שזהו עניין [[מידת הרחמים]] הנקראת בשם [[תפארת]], שענינה - ה[[יופי]] הנוצר מהגיוון והמיזוג של שני הפכים. 

לכן עבודתו של יעקב משולבת - שעל-אף הרגשת ה[[ביטול]], הריחוק והאפסיות - כלפי ה', מחמת הרגשת קדושתו יתברך שהוא קדוש ומובדל ו[[לית [[מחשבה]] תפיסא ביה כלל]], הנה הוא חוזר ומתעורר באהבה וגעגועים אל ה' ומעורר [[רחמים]] רבים על נשמתו, וכמו שכתוב "מרחוק ה' נראה לי", דהיינו מדת ה[[רחמים]] על נשמתו בגלל הרגשת הריחוק.

ולזאת הצטיין גם במידת ה[[רחמים]] על הילדים הרכים ועל הצאן וכו'.
== שפלות וביטול ==

מדתו של יעקב אבינו היא שפלות וביטול כלפי [[הקדוש ברוך הוא]].

במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו [[הקב"ה]] חסדים, אינו מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו.

כך היה גם כאשר ניצל מ[[לבן הארמי]] ומ[[אליפז]], אמר: קטנתי מכל החסדים.

היפוכו הגמור של יעקב היא מידת [[ישמעאל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - פרק ב']]}}
{{סגל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]