לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
סדר קדשים
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־06:49, 11 ביולי 2016 מאת
שלום בוט
(
שיחה
|
תרומות
)
(החלפת טקסט – " אדמו"ר הצמח צדק " ב־"
אדמו"ר הצמח צדק
")
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''סדר קדשים''' הוא סדר [[משניות]] העוסק בהלכות הקרבנות והמנחות, בית המקדש והעובדים בו, והמסתעף. == חיוב לימוד סדר קדשים == [[אדמו"ר הזקן]] פוסק כי מי שרוצה לבטל כל ימיו כדי ללמוד תורה כבן עזאי אין בידו עוון. לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי כך היא ההלכה סתמא ילמוד תורה ואחר כך ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר, וכן פסק ה[[רמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באה"ע סימן א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה המשניות והברייתות וליבטל מפריה ורביה. ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם. ראיה נוספת מביא אדמו"ר הזקן, שהרי אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]] לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי דמצוות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות ל[[כהנים]] ול[[מלך]], וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות. ראיה נוספת שגם זה הוא בכלל מצוות תלמוד תורה, מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', מכך נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו{{הערת שוליים|שהרי הגמרא שם אין מחלוקת, שב[[נדרים]] דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, [[הלכה|הלכות]] כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.}}. כן גם מוכח שהרי כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורה ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן{{הערת שוליים|1=[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] קו"א יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק שלישי.}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=332&hilite= באורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] על מסכת קדשים] {{הערות שוליים}} {{שס}} [[קטגוריה:ש"ס]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (12):
תבנית:הב
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:שס
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)