עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק נ"ב"

{{תניא}}

==מבוא לפרק==

בפרק הקודם הקביל רבינו הזקן את [[גוף]] ונפש האדם לחיות האלוקית בעולמות, והיא שכשם שבמשל עצם הנפש אינה מתחלקת באברים כ"א נמצאת בכולם בשוה,  כך בנמשל עצם החיות האלוקית אינה מתחלקת בעולמות אלא מאירה בכולם בשווה.  בפרק זה ממשיך רבינו להקביל את המשל לנמשל,  לאידך גיסא - כשם שבמשל חיות הנפש הגלויה המתלבשת תוך האברים - עיקר משכנה במקום הראוי יותר לכך,  היינו במוח שבראש,  כך בנמשל,  החיות האלוקית הגלויה היורדת להתלבש תוך העולמות לפי מזגם ותכונתם,  אזי עיקר משכנה הוא במקום שהוא כלי ראוי יותר שהיא תתגלה בו.
  
מהו עיקר משכנה של החיות בנמשל?

השכינה היא כמו החיות השורה במוח שהיא החיות הראשונית והכללית שממנה ודרכה נמשך החיות לכל האברים בפרטות,  כך השכינה זוהי הבחינה הראשונה של התגלות החיות,  והיא שורה במוחין,  היינו ב"חכמה בינה ודעת"  של הקב"ה,  שהם כלי ולבוש ראוי שבו תתלבש השכינה, ודרך מוחין אלו החיות נמשכת בכל הנבראים בפרטות.

והיינו שבחי' השכינה היא כביכול הממוצעת דרכה יוכל להתגלות האור והחיות האלוקית גם בעולמות והנבראים.  וא''כ בכל עולם יש את בח' השכינה לפי ערכו, וזהו"היכל קודשי הקדשים" שבכל עולם,  שדרכו נמשכת החיות לכל הנבראים שבאותו עולם.

==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=נב|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ"ב}}}}

==סיכום הפרק==

==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק נ"א|פרק נ"א]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק נ"ג|פרק נ"ג]]}}

[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]