עריכת הדף "יוסף שלום אלישיב"

[[קובץ:אלישיב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליישיב]]
הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד ב[[א' ניסן]] [[תר"ע]] 10 באפריל 1910, נפטר ב[[כ"ח תמוז]] [[תשע"ב]] 18 ביולי 2012) היה מחשובי הפוסקים בדור האחרון, וממנהיגי פלג הליטאים, יחסיו עם [[חב"ד]] היו מורכבים.

==תולדות חיים==
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות [[נישואין]]. סבו מצד אמו חיה מושא, היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני [[קבלה]]. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה{{מקור}}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע"‏‏<ref>‏[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]‏</ref>. ב[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].

לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו השתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומסר בו שיעורים בגמרא מידי יום, אך נמנע מלנהוג בעצמו כרב רשמי.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר [[רמלה]], אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בתאריך 3.12.50 (תשי"א) מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול‏‏<ref>‏‏הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").</ref>.
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב לטובת [[הרבי]]]]
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית.

כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל [[הרבנות הראשית לישראל]], בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]]. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "[[הרבי]]". אמר לו הרב אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין{{הערה|סופר על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]].}}.

בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, התעוררו בינו לבין הרב אליישיב פולמוסים שהיו שנויים במחלוקת הלכתית, ובעקבות כך פרש מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד אחר ראוי למלא את מקומם.

== קשריו עם חב"ד ==
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה{{הערה|1=נדפס בספר [[נשיאי חב"ד ובני דורם]].}}. כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים [[מקווה חב"ד]] בשכונת רמות ג' ב[[ירושלים]], נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים [[מתנגדים]] בסביבה. כאשר פנה לרב אלישיב, הורה לו הרב אלישיב לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37628 הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב"דית] {{אינפו}}‎‎}}.

לאחר הרצח ב[[בית חב"ד בומביי]] ב[[תשס"ט]], ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים...", הרב אלישיב ביטל את דבריו בניע יד{{הערת שוליים|'חדשות משפחה' [[אדר]] [[תשס"ט]].}}.

לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ]] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.

למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת תש"ע כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די [[אליהו צבי יעקובוביץ]] (נכד לאחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]) מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה המרכזית בכפר חב"ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק] {{אינפו}}}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 חב"ד אינפו]}}.

==קישורים חיצונים==
*[[שניאור זלמן ברגר]] בחשיפה על יחסו החיובי של הרב אלישיב לפסקיו של הרב [[חיים נאה]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63097 הפוסק הליטאי תומך בפוסק החב"די]. עוד באותו באותו עניין: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63113 גילוי נוסף: "הודעתי שנוהגים כר"ח נאה"] - {{אינפו}}
*'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%95_%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_76420.html ניגון צמאה לך נפשי]''' במעמד אלפים ביום השנה לפטירת הרב אלישיב, באתר חב"ד און ליין.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבני ליטא|אלישיב יוסף שלום]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]