עריכת הדף "ציפייה לגאולה"

ה'''צפייה לגאולה''' היא הכמיהה הקיימת אצל כל יהודי למימושה של ה[[גאולה האמיתית והשלימה]] על ידי [[מלך המשיח]], כמיהה זו היא תוצאה של אי הסכמה להימצאות בגלות, ובאה לידי ביטוי בבקשה ובתביעה לגאולה השזורה ונמצאת בכל שלב ורגע בחיים היהודיים.

סגולתה של הבקשה והצפייה היא הקלה בצרות הגלות וזירוז בואה של הגאולה האמיתית והשלימה.

==מקורו==
בהכרח הצפייה לגאולה וחשיבותה נאמרו על ידי האמוראים כמה מאמרים ודבריהם מובאים בתלמוד:{{ציטוט|תוכן=אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: ...צפית לישועה...?|מקור=תלמוד בבלי מסכת שבת לא, א.}} 
וכן אמרו על חשיבותה של הצפייה:
{{ציטוט|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}}
===הצפייה כחלק מעיקרי הדת===
הרמב"ם מונה כאחד מיסוד הדת להאמין ב[[ביאת המשיח]] ולמרות ששאר היסודות אינם דברים התלויים ברגש הלב אלא בדעות ואמונה בנוגע לביאת המשיח כותב הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' -  לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}

בין פרשני הרמב"ם קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הצפייה כפי שמופיעה ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לצפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בן בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו מדברי הגמרא{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה רש"י שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהצפייה תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש שמפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - ולפי דבריהם יש מפרשים את גדר החיוב שהוא כהוכחה לאמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא אייר תשמ"ט ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות תשמ"ט חלק ג עמוד 139]).}}. ויש שרוצים לפרש שחיוב הצפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.

==אופייה ושרשה==
אופי הבקשה והצפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן הוא לא יסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא יחזור עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ובימי החול מוסיפים גם בברכות האמצעיות על קיבוץ הגלויות ובנין ירושלים וכו', ועד לבקשה ש"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח . .", ומדייק החיד"א שהטעם לזה שאכן ה' יצמיח אותה היא (כפי שאומרים בהמשך הברכה:) "כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''" - שאין רגע ביום שהוא לא מקווה ומצפה לישועה{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}.}}.

חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש בכל רגע את חורבנו של בית המקדש, וכמאמר חז"ל הידוע{{הערה|1=ירושלמי יומא פ"א הלכה א. וכביאור ה[[רוגוצ'ובר]] - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7039&st=&pgnum=146&hilite= מפענח צפונות].}}: "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", דהיינו, שחורבן הבית הוא דבר שפעולתו הינה מחודשת בכל רגע, שלא שחרב לפני מאות שנים, אלא שבכל רגע ורגע שאינו נבנה, הרי ברגע זה הוא חרב מחדש.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16044&st=&pgnum=67 יב תמוז תשמ"ד (לג-ד)].}}.

כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות שהקב"ה הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}.

הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה שהקב"ה נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[המגיד ממזריטש]]{{מקור}} שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב {{הערה|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}).

לעומת  זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}}

==מעלתה והשפעתה==
העדר השאננות של בני ישראל מצרת הגלות פועל על אומות העולם בזמן הגלות שלא יהיו שאננים בראותם צרת ישראל בגלותם. (שכנבואת זכריה {{הערה|זכריה א, טו.}} שניבא את דברי הקב"ה על הגלות "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים" שטענתו של הקב"ה על אומות העולם הוא לא רק על שהוסיפו בצרת הגלות אלא על עצם שאננותם ושורש ונתינת מקום לירידה זו היא בבני ישראל השאננים מירידת הגלות ואינם מרעישים על ביטולה.{{הערה|התוועדויות - תשמ"ד כרך ב עמוד 983 ואילך.}} 
===הצפייה מקרבת הגאולה===
חשיבות הצפייה לגאולה מתבטאת בשכרה בקירוב הגאולה ועונשה למי שאינו מצפה לבואה{{הערה|ראה פירוש האור החיים על התורה בהר כה, כה.
זהר חלק א ד, א. ועוד (ראה ספר צפית לישועה פרק ב).}} ועל זה אמרו חכמים במדרש:
{{ציטוט|תוכן=..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.."|מקור=מדרש תהילים (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב|מרכאות=כן}}
וכן אמרו חכמים במדרש:
{{ציטוט|תוכן=אמר רבי סימון בן מנסיא: אין ישראל רואים סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקש שלשתם..מלכות שמים.. מלכות בית דוד..בית המקדש|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=34 ילקוט שמעוני שמואל א רמז קו]}}
מדרש זה הביא להלכה הרב [[יוסף קארו]] בחיבורו בית יוסף {{הערה|על טור אורח חיים סימן קפ"ח קטע המתחיל וכתב הרמב"ם.}}בטעם להזכרת שלשה דברים אלו בברכת המזון. ובזה מבאר החיד"א{{הערה|ספר מדבר קדמות לחיד"א מערכת ק אות ט"ז}} את נוסח הברכה שבתפילת [[שמונה עשרה]]: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח '''כי''' לישועתך קיווינו כל היום" שהטעם לזה שאכן ה' יצמיח את הגאולה היא "כי לישועתך קיוונו..".וכך פירש הרבי את דברי חכמים בתלמוד שהובאו לעיל "אנו למה מחכין? לקבל שכר" שהשכר הוא בזה גופא שמקרב את הגאולה.{{הערה|אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/9010.htm חלק כג מכתב ט'י] בהערה המתחילה 'ע"י שמחכין'.}}

הסיבה לכך שביאת המשיח תלויה בבקשה, הוא משום שהיא מהווה תיקון לחטא שגרם לגלות כמבואר שם במדרש שבני ישראל בחטאם מאסו בשלשה דברים אלו והבקשה להחזרתם הוא תיקון החטא. טעם נוסף מבאר הרבי שהוא לפי ש"הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים"{{הערה|תלמוד בבלי יבמות סד, ב.}} לפיכך רוצה הקב"ה שבני ישראל יבקשו את הגאולה, שעל אף שמצד מעשיהם ראויים בני ישראל לגאולה, רוצה הקב"ה שיהודי יבקש יתפלל ויתבע את בוא הגאולה.{{הערה|שם=לקו"ש ל|{{קישור אוצר 770|106|183|B|לקוטי שיחות כרך ל' בראשית|הרבי}}}} 

ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ו[[יתרון האור מתוך החושך]]. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי הקב"ה הוא "כל יכול" ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של הקב"ה שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.{{הערה|שם=הו"ר מ"ד}}

ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", בזכות מה? - "כי לישועתך קיווינו כל היום"

==הבקשה בתפילות==
{{טורים|מספר=2|תוכן=
הבקשה לביאת המשיח תופסת מקום כה מרכזי ביהדות, עד שבכל
הפרטים בחייו כיהודי היא מוזכרת בצורה מיוחדת במינה.
;בתפילת שמונה עשרה

מתוך שלוש עשרה ברכות אותן קבעו אנשי כנסת הגדולה לתפילה שלוש פעמים בכל יום כצרכי הרבים העיקריים, מזכירים אנו בחמש ברכות את בקשת ודרישת הגאולה על ידי ה[[מלך המשיח]]:

"ראה נא.. וגאלנו מהרה למען שמך, כי א-ל גואל חזק אתה, ברוך אתה ה' גואל ישראל".

"תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו, ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל".

"השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחילה.. ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט, ברוך את ה' מלך אוהב צדקה ומשפט".

"ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דיברת, וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין, ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם, ברוך אתה ה' בונה ירושלים".

"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיוינו כל היום, ברוך אתה ה' מצמיח קרן ישועה".
;בברכת המזון

"רחם.. ועל מלכות בית דוד משיחך.. ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, ברוך אתה ה' בונה ברחמיו ירושלים, אמן".

"הרחמן הוא ישבור עול גלות מעל צווארנו, והוא יוליכנו קוממיות לארצנו".

"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".

"הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח.. מגדיל ישועות מלכות ועושה חסד למשיחו, לדוד ולזרעו עד עולם".

בשבת מוסיפים בברכת המזון: "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".

בסוכות מוסיפים בברכת המזון: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".
;במועדים

".. וזכרון משיח בן דוד עבדך".

"אבינו מלכנו הרם קרן משיחך".

"ועיננו תראינה מלכותך.. על ידי דוד משיח צדקך".

;הרחמן דברית מילה

"הרחמן הוא ישלח לנו משיחו.. לבשר בשורות טובות וניחומים"

;בברכת הנישואין

"מהרה ה' אלוקינו ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים" - תפילה המדברת על השמחה הגדולה בגאולה האמיתית והשלימה, דווקא בתוך שמחת הנישואין הפרטית.
}}

==ראו גם==
* [[משיח]]
* [[גאולה]]
* [[חישוב הקץ]]
* [[ביטחון]]
* [[אמונה]]
* [[תפילה]]

==לקריאה נוספת==
* "אתה חבד'ניק?.. האינך יודע מדוע יש להרעיש על הגאולה...?" - שיחה מהרבי. התוועדויות תשמ"ד כרך ב עמוד 986.
* [[חיים יעקב לעבאוויטש]] - ספר 'צפית לישועה' - ליקוט פרטי המצווה לצפות למשיח (תשנ"ב).

==קישורים חיצוניים==
===ספרים וקבצים===
* הרבי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 לקוטי שיחות חלק כ"ח - חוקת (א)]''' - דיוק הרמב"ם בחיוב הצפייה והבקשה לגאולה.
* ישראל יוסף ציפריס - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26138&hilite=c06fc73a-8a37-4125-b5bc-73291fdae455&st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&pgnum=5 בענין מחכה לביאתו] קובץ דברי תורה (ברוקלין יא ניסן תשנ"ב).
* הרב אברהם הכהן ליפשיץ - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29555&hilite=f14fdff0-0de4-4397-80fd-f510fc40f193&st=%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA%D7%95 החיוב דמחכה לביאתו] קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה (תשנ"ב)
* שמואל שמואלי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13286&hilite=85cd2cc9-c3cb-4a27-84cd-4336e0aa8482&st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&pgnum=433 כל מי שאינו מחכה לביאתו הוא כופר] - קובץ פלפולים אהלי תורה (תשס"א)
*מנחם מענדל אסולין - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13286&st=%D7%9E%D7%97%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA%D7%95&pgnum=432 הצפיה לגאולה בכל הזמנים] - קובץ פלפולים אהלי תורה (תשס"א)
*הרב נחום שטרוקס - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15022&hilite=4123c34b-4aa6-4b0b-8c82-257507f3d38b&st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&pgnum=78 מחכה לביאתו] - הערות וביאורים (תשנ"ח (ב)) 
===מולטימדיה===
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900566 '''שיחה של הרבי''' - לתבוע מבורא עולם את הגאולה] - באתר חב"ד אורג.
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
*{{קישור חבד וידפו|3983|שיחה של הרבי - אין הסבר לגלות רק לתבוע הגאולה}}
*{{קישור חבד וידפו|3782|שיחה של הרבי - הזכרת המשיח דורשת תפילה "מהרה יגלה"}}
*{{קישור חבד וידפו|2982|שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש}}
*{{קישור חבד וידפו|4161|שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה}}
{{הערות שוליים}}