עריכת הדף "שיינא הורנשטיין"

'''הרבנית שיינא''' נולדה ב[[כ"א טבת תרס"ד]], ליל [[שבת קודש]] [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס"ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].

במכתב של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] המבשר על לידתה ([[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד כ) כותב "ונק' שמה בישראל שיינא תחי'". וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי"ן.

הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ"ק אדמו"ר הריי"צ באחד ממכתביו ([[ספר המאמרים תשי"א]] עמ' 122, [[תרגום חופשי]] מ[[אידיש]]): "הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. "חושים עדינים" הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו".

==ילדותה==
באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] סיפר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] על ילדותה: "פעם אחת אמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לנכדתו שיינדל - שהייתה אז ילדה קטנה - שביום השבת-קודש עליה לעשות הכל לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכדומה.
"השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?...

סיפור נוסף סיפר הרבי:
"בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: "דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה..."
וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד להתוועדות הבאה...

== חתונתה ==
ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]].  אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש.

ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] חסידות [[ד"ה]] "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים". 

ביום י' סיון תרצ"ב התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן. 

ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי"צ לכ"ק אדמו"ר מה"מ: "מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'". וראה גם אגרת תשנ ("חתני רמ"מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ"מ שי'..."), תרלז, ועוד).

==במלחמת העולם השניה==
כשיצא הרבי הריי"צ מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי"צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה"ב]] הסכימה לתת גם לרמ"מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. 

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב. 

הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).

==מותה על קידוש השם==
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ"ק אדמו"ר שליט"א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.

כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):
"הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולע"ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר"צ בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א אינם יודעים עד"ז
אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד"ז במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".

==סיפור גורלם==
רק בכ"ה [[חשוון]] [[תשי"א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:
"קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).

- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז -
ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.

. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש"ב]] - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מ"מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קרפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.

[[כ"ה חשון תש"ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע"מ להובילם לכבשונות".

ביום ב' של ראש השנה נהג הרבי לומר קדיש לעילוי נשמתה. 

== הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא ==
בעת הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה, הוסיף הרבי על נוסח המצבה שהוכנס אליו להגהה: "ולעי"נ אחותה מרת שיינא ע"ה הי"ד", והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה. 

[לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, סיפר בקשר לכך ה[[משב"ק]] הרב [[חס"ד הלברשטם]], שהרבנית קיבלה מהרבנית שיינא טבעת יהלומים כמתנה, באמרה לה "הטבעת הזאת תביא לך מזל", ואכן הרבנית הקפידה לענוד טבעת זו בכל פעם שיצאה לסידור כל עניין שהוא].

[[קטגוריה:בית רבי]][[קטגוריה:נשי ובנות החסידים]]