עריכת הדף "חיים יונה לוצקי"

'''חיים יונה לוצקי''' היה [[חסיד]] מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].
==בצעירותו==
עוד בהיותו צעיר, היה מיוחד בין ה[[תמימים]], בעל כשרונות ובעל חושים, דרכו בעבודת ה[[תפילה]] היתה מיוחדת ומפליאה, היה בקי בכל מאמרי הרבי הרש"ב בע"פ, הרבי הרש"ב היה מחבב אותו ואת דרכו ואמר עליו שהוא נמצא בדרגה נעלית של "פנימיות בינה" (ראה ב"[[קונטרס התפילה]]" פרק ב'){{הערה|יש גרסא לפיה אמירה זו נאמרה עליו פי אדמו"ר הריי"צ.}}

עקב מעשה שארע שינה התמים חיים יונה את כל דרכו: פעם, לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרש"ב שכב חיים יונה לישון על א' מהספסלים ב'זאל', פתאום התעורר ונפלט מפיו {{ציטוטון|אה, זה היה תענוג כל כך נפלא}}. וכשנשאל מאי האי? אמר שעכשיו שמע מאמר מהרבי (הרש"ב), דבר זה עורר רעש גדול עד שבא לאזני הרבי הריי"צ, וקרא לו ונזף בו קשות: "מה אתה כה מרומם בעיני עצמך? וכי למי אבא (הרבי הרש"ב) התגלה אם לא אליך? הרי אתה שונה מכולם, אתה כמו סייח שרועה בחצר של הפריץ."
כוונתו שמצבו הרוחני אין זה בא ממעלתו, אלא שמלכתחילה שונה הוא.
===שינוי דרך העבודה===
מכל זה הבין חיים יונה שצריך הא להזהר מ'בליטות' עד קצה הכי אחרון ומאז שינה דרכו.
הוא היה עושה את עצמו כאילו מתפלל במנין, אבל אחר כך היה מתפלל כל היום בחדרו, 
חילק את כל הכתבי חסידות שברשותו, באמרו שזה כבר לא מענין אותו והוא אינו זקוק להם למרות האמת שידעם בע"פ אות באות.

הוא רצה באמת ליצור הרושם שעזב כל דרך העבודה הפנימית; פעם (לאחר חתונתו) ביושבו בשיחה עם אחד מחשובי החסידים, אמר לפתע "עלינו לסיים את השיחה, כי אני צריך ללכת תיכף עם אשתי לתיאטרון" ובתוך כך שלף מכיסו שני כרטיסים להופעה בתיאטרון והראה אותם לחסיד שישב מולו...
בדומה, מסופר כי פעם ישב ואכל ארוחה בשרית בנוכחות החסיד המפורסם [[איצ'ה דער מתמיד]] בגמר הסעודה לקח שוקולד פרווה עטף אותו בעטיפת שוקולד חלבי ואכלו לפניו! באמרו שלהמתין שש שעות זה רק מנהג! אך ר' איצ'ה אמר לו: "אתה יכול לעשות את כל התחבולות, אותי - לא תצליחו לרמות."
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|לוצקי חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|לוצקי חיים]]