עריכת הדף "שלום ברוכשטט"

[[קובץ:שלום ברוכשטט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''שלום ברוכשטט''' (נקרא '''שולם'''), [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הפרק של [[הרבי]] ב[[תהלים]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לשיר בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].


== תולדות חייו ==
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שולם (שני מימין) בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ב[[מלחמת ששת הימים]] בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון]]
ר' שולם נולד למשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאורך שנות לימודיו בישיבה השתוקק [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] , אך בפעם הראשונה נסע רק בשנת ה'[[קבוצה]]' שלו - לקראת [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א'כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח|תרגום}}.

בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ"ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.

בארץ הקודש שימש שולם כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].

בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע לצרפת ל[[שליחות]] תחת חותנו, אולם הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]]. 

== ### ==
כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].

מספר [[ניגוני התוועדות]] כתב מפי [[חסידים]] ר' שולם, בהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]] ו[[ניגון רע"ט|רע"ט]] שב[[ספר הניגונים]].

בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' [[פייטל לוין]] לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.

לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט ר' שולם להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ההתוועדות בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות בשבת אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד, ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול. 

כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, [[זלמן בורכשטט]], לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני ניגונים אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ר' שולם ניגון שהתקבל.

בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים.

בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי בהתוועדות של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, ור' שולם הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה.

בשנת [[תשמ"ט]] הלחין ר' שולם את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קורח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם בהתוועדות של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קורח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון של ר' שולם, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל..

בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבפתיחת הפרק "משכיל לאיתן האזרחי". בהתוועדות י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה".

הפעמים הבאות שנבחר ניגוניו של ר' שולם היו בשנים [[תשנ"ב]], [[תשנ"ג]], [[תשנ"ה]], [[תשנ"ז]], [[תשנ"ח]], [[תשנ"ט]] וב[[תש"ס]].

הניגון של תשנ"ט הושר בחתונת בתו של האדמו"ר מבויאן בשנת תשע"א, בשל שייכות משפחתו לחסידי בויאן.

== לקריאה נוספת ==
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554.

== קישורים חיצוניים ==
* 
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60930 הניגון לפרק קי], י"א ניסן תשע"א.
* [ הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב.
* [ הניגון לפרק קיב], י"א ניסן תשע"ג.
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.

{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]