עריכת הדף "אתחלתא דגאולה"

'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים ב[[ארץ ישראל]]. הרבי מתנגד לתפיסה זו, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק בסדר אותו קבע הרמב"ם, שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם.

== המדרש וההלכה ==
מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, "אין לך [[קץ]] מגולה מזה".

תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פעם בעיצומה של [[יחידות]] של אחד מרבני ה[[ציונות|ציונות הדתית]] נשמע קולו של הרבי שהוא אומר בקול תוך כדי דפיקה השולחן: {{ציטוטון|הרב קוק טעה...}} - מדברי הרב [[אסף חנוך פרומר]], בועידת התמימים לתלמידי התמימים בארגון [[את"ה העולמי]], כ"ד ניסן תשע"ג.}}.

גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת.

ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמ' בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהי' מלך המשיח, הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה הרבי, כפי המובן בפשטות שמלך המשיח תפקידו לכוף את ישראל לקיים תורה ומצוות ולהחזיר את שלימות התורה לעם ישראל, ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה מלך המשיח...

== חומרת הטעות בזה ==

במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. המצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית הקץ{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|עי"ז|על ידי זה}} דוחין את הקץ {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים ע"ד אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות בארץ ישראל הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה‏‏.{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – הכרזת "אתחלתא דגאולה" – עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן }} באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד" (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג)‏.}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[ידיעות אחרונות]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא דגאולה... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". הרב שלום דב וולפא, כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

הרבי אמר כי טענות אלו מביאים לקולות בתורה ובמצוות (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין בתורה ובמצוות כתחילת הגאולה).
הרבי אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך. 

ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של הרבי) על אמירה זו כתב הרבי{{הערה|אגרת ט'תקס"ב.}}: "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לע"ע) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו בארץ הקודש ת"ו, וג"ג באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד".

==לקריאה נוספת==
* ספר [[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]] פרק אתחלתא דגאולה.

*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].

== קישורים חיצונים ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=9c775ac9-3072-4593-95dd-377447295090&st=%u05de%u05d1%u05e6%u05e2 לקוטי שיחות ח"כ (285)]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]