עריכת הדף "קדוש קדוש קדוש"

{{תבנית:בעבודה}}
{{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: 
:קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות 
::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה פ' ו, פס' ג|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: 
:קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא 
::קדיש על ארעא עובד גבורתיה 
:::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא
::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}}

==ירידת העולמות==
ה"'''קדוש'''" הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפי' מהקדושות שלאחריו.

ה"'''קדוש'''" השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.

וה"'''קדוש'''" השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.

לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב"[[שם הוי']]", כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה "צבאות" היא "צבא" "אות". כלומר, שהקב"ה הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה"א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה"א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח"ל).

===ע"מ לברוא עולם===
{{הדגשה|וז"ש קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת הגבורה דיצחק, קדוש ג' נגד מדה"ר דת"ת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פי' מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ"ב אותיות שע"י יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב ח"ב סי' שכ.}}.

כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו"ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואח"כ יוכל ממנה להרחיב לו את כל  השכל.

==קריאת השרפים==
את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב"ה.

השרפים מכונים מלאכים שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל.

===מדוע שלוש===
ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סי' קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.

{{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, בצדקה תכונני. הם ג' בחי' כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - בינה - בן י"ה, והוא עסק התפלה. בוניך - חכמה - עסק התורה; והם בחי' או"פ. ואח"כ בצדקה תכונני - בחי' כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחי' כתר, והוא או"מ - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה. . . <small>ועיין בהרמ"ז פ' שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו</small> תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם ג"כ שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}}

האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר ח"ג עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות הא"ס: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: {{הדגשה|תוכן=כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם הא"ס, ב' עולם האצי', וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות עוה"ז וגעה"ת וגעה"ע}}.

כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה ג"כ על המשכה, והוא המשכה מבחי' סוכ"ע בממכ"ע. וג"פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי"ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ליום הכיפורים דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי"ע.

ובסגנון{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג , עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך מס"נ, השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחי' למטה.

===לא כולם===
ה[[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים המלאכים קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.

===פעולת הקריאה===
{{הדגשה|והיינו שהמלאכים ממשיכים הדעת עליון ע"י השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין הקב"ה מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו ית' זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] ע"י השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג"פ קדוש, עי"ז ממשיכים בחי' הדעת עליון אליהם כנ"ל, וד"ל}}{{הערה|תורת חיים שמות ח"ב סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}.

===זמנה===
המלאכים קוראים ג"פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרטם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים המלאכים להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.

המלאכים אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.
{{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}}

==אופנה==
לפני אמירת הקדושה נוטלים המלאכים רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל מלאך עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}.

כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו ע"מ לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.

בפסוק כתוב "וקרא זה אל זה", אך בתרגום כתוב "ומקבלין דין מן דין". וזאת כיון שבלה"ק שמורה על המשפיע, הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.

==אמירת קדושה בתפילה==
בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שבחזרת הש"ץ. ג. בובא לציון.

ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי הרמב"ם אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך האדמו"ר הזקן קבע כמו שמובא בטור ובשו"ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.

ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך כ"ק אדמו"ר שליט"א נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}.

בחזרת הש"ץ בברכת [[אתה קדוש]] אומר הש"ץ עם כל הציבור "קדושה", ובה אומרים "קדוש", "ברוך" ו"ימלוך". את ה"ימלוך" אין המלאכים אומרים, ולכן נחלקו הפוסקים האם כאשר עוצרים במקומות שאסור להפסיק לשאר עניות, אלא רק לדברים שבקדושה (איש"ר, ברכו וקדושה) האם עונים גם "ימלוך, כיון שאין המלאכים עונים זאת. אך הצמח צדק פוסק שמפסיקים גם לזה{{הערה|1=[[אור התורה]] במדבר ג', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/34/1212a&search=%D7%95%D7%91%D7%90+%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F פרשת פנחס].}}.

{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:מלאכים]]
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]