עריכת הדף "ליל הסדר ציבורי"

[[תמונה:סדר ציבורי-1-.jpg|left|thumb|250px|סדר ציבורי]]

==התייחסות הרבי==

בעת ביקור הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, אצל הרבי ב[[כ"ז באדר שני]] [[תשמ"ו]]. לאחר שיחה ארוכה בה נידונו שורה של נושאים תורניים עמוקים, אמר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א כי ברצונו לעורר על עניין שנוגע לפועל בקשר ל[[חג הפסח]]: 

... יש להשתדל שבליל הסדר ישבו כל ארבעת הבנים לשולחן הסדר, כלומר, גם אלו אשר בכל השנה רחוקים הם מעניני[[ יהדות]] [[תורה]] ו[[מצוות]]יה, ישתתפו גם הם בסדר. 

והעצה לזה לכאורה - שהרבנים די בכל אתר ואתר, רבני ערים, רבני מושבים ורבני שכונות, יארגנו 'סדרים פומביים' בכל מקום ומקום, ויזמינו את כל תושבי המקום, ובמיוחד - הילדים, לבוא ולהשתתף ב'סדרים'. 

הרב שפירא הגיב ואמר: "עד כמה שידוע לי המצב בארץ הקודש - גם אלו שקורים לעצמם 'לא-דתיים', עורכים 'סדר' בליל הפסח". 

הרבי לא הסכים עם קביעתו של הרב שפירא ואמר: 

הלוואי שיהיה כך עד חג הפסח הבא עלינו לטובה, אבל, יודע הנני מהנעשה בניו יורק, למשל, שישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שאינם משתתפים ב'סדר', ולא עוד, אלא שאינם יודעים כלל אודות קיומו של 'סדר'. ועל פי הידיעות מהמצב הנעשה בארץ הקודש - הרי בליל הפסח דאשתקד היו ילדים רבים בכמה ישובים או קיבוצים, וגם בשכונות ועיירות גדולות, אשר מאיזו סיבה שתהיה לא השתתפו ב'סדר'. 

הרב אליהו הרים את הכפפה מיד ואמר כי יפרסמו הוראה לרבנים לדאוג לאלו שאין להם מקום להשתתף ב'סדר'. הרב שפירא ציין כי סדרים ציבוריים אכן נערכים בכל מקום ומקום. אבל הרבי הבהיר כי כוונתו לדאוג שאכן באמת יבואו לסדרים הציבוריים. ברגישותו הרבה, ירד הרבי לדקות רגשותיהם של בני אדם: 

לכאורה על ידי זה עדיין לא תקנתם את המצב - מכיון שרבים יתביישו לספר שאין להם מקום לערוך את ה'סדר', וכמו כן ישנם כאלו שיתביישו לבוא ל'סדר ציבורי', שכן, עובדה זו מוכיחה שאין להם 'סדר' בביתם וכיוצא בזה! 

העצה היא לכאורה, שרב העיר, רב המושב, או רב השכונה, יערוך את הסדר שלו, ביחד עם בני ביתו ותלמידיו וכו', ברחובה של עיר, ויזמין את כל תושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי', ובמילא, יבואו רבים מתושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי' - 'כל דכפין כו' כל דצריך כו,,,, או אפילו מתוך 'סקרנות'... 

הרבי אמר שנוהג זה יעורר קנאה, וגם בקיבוצים השמאלנים ירצו לעשות סדר פסח ציבורי. הרבי אף אמר שיש להודיע, כי כל מי שמבקש להשתתף ב'סדר', יכול להשתתף ללא כל תנאי או תמורה כספית. הרבי הודיע שהוא ישתתף בהוצאות, והסביר כי הוא חושב על הרווחים שיצאו מכך: 

כתוצאה מעריכת 'סדר פומבי' שבו יבואו פנים חדשות, ותהיה היכרות עם הילדים והוריהם כו', אזי יוכלו להמשיך בזה גם לאחרי הפסח בנוגע לכמה וכמה עניני יהדות תורה ומצוותיה. 


== הסדרים הראשונים ==


בשנת תשמ"ו נערכו בתי ומרכזי חב"ד לערוך סדרי פסח ציבוריים, אם כי בהיקף מצומצם. התנופה הגדולה של סדרים ציבוריים בארגון ה[[שלוחים]], החלה בשנת [[תשמ"ט]], בעידוד וברכת הרבי. בשנה זו השתתפו אלפים רבים בסדרים ציבוריים המוניים שנערכו באיטליה ובמזרח הרחוק. 

הסדרים הציבוריים שהתקיימו במזרח הרחוק, היו פרי יוזמתו של עורך הדין ר' שאול שפיגלר מ[[מלבורן]], שהתקרב לחב"ד. הוא היה בקשרי ידידות עם ה[[תמימים]]-השלוחים במלבורן, והוא שעודד אותם בקיץ [[תשמ"ח]] לצאת ולפעול בקרב [[יהודי]] המדינות הסובבות את אוסטרליה: ניו זילנד, טייוואן, סינגפור, קוריאה, יפן ועוד. 

ואכן, התמימים יצאו בחודשי הקיץ לפעילות במדינות הללו. פעילות זו היוותה יסוד ותשתית לעריכת סדר פסח ציבורי בפסח הבא. קודם פסח סוכם על עריכת סדר פסח מרכזי בטוקיו, ועוד סדרי פסח בכמה מהקהילות הללו. גם הפעם נטל על עצמו ר' שאול את הגב הכלכלי, ונרתם במלוא כוחותיו להצלחת העניין. לעתים, בעיצומם של עסקאות חשובות, היה מרים לפתע טלפון כדי להתעדכן מה מתקדם בקשר לליל הסדר... 

ימים מספר לאחר [[פורים]], בעת יחידות ל[[ידידי ליובאוויטש]], ניגש ר' שאול לרבי וסיפר כי נטל חסות על ליל הסדר בטוקיו ובמזרח הרחוק. בו במקום נתן הרבי כמה הוראות חשובות (תוכן הדברים): 

(1) שיהיה הרבה אוכל שיספיק לכולם, (2) שיעשו פרסומת גדולה על הנושא, (3) שלא יגיעו מאוחר מדי. הרבי איחל לר' שאול הצלחה בסדרי פסח הללו, והמבצע הגדול יצא לדרך. 


== מבצע תש"נ ==


סדרי פסח ציבוריים קיבלו תנופה החל משנת [[תש"נ]], כאשר מסך הברזל קרס, ורבבות יהודים ברחבי ברית המועצות החלו להתוודע ליהדותם המתחדשת. הסדרים במדינות אלו התפתחו במשך השנים לממדים עצומים על ידי שלוחי הרבי מלך המשיח למדינות חבר העמים. 

באותה שנה, תש"נ, מי שארגן את הסדרים היו אנשי [[עזרת אחים]] בניו יורק, לצד המרכז הלוגיסטי שהקים הרב לוי יצחק שמרלינג בציריך. כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי רוסיה ואוקראינה שהיו חפות מסממנים יהודים כמות מצות, יין כשר, אוכל מהודר לפסח, ועוד. 

נהירת הקהל לסדרים העידה על צימאון העצום של יהודי ברית המועצות. במקומות רבים הגיע קהל גדול מן המצופה, ונציגי "עזרת אחים" הצליחו רק בקושי להשתלט על המצב. מאות יהודים שלא הצליחו להיכנס אל אולמות הסדרים, צבאו על החלונות, מקווים לפחות להאזין לקריאת ההגדה. הלב היהודי צמא ליהדות, לאווירה יהודית ולדברי תורה. 

את המבצע הגדול בשנת תש"נ, ניתן לסכם במספרים: 

בקייב –700 איש בלילה הראשון, ומספר דומה בלילה השני. 

באברויסק –200 מבוגרים, ו-‏120 בסדר מיוחד לילדים. 

במינסק, מוסקבה וחרקוב - בכל אחת מהערים האלו לערך 300 איש. 

בלנינגרד –600 

ובעוד למעלה מחמישים ערים נערכו סדרים בהם השתתפו אלפים! 

סדרי פסח אלו, גרמו לתהודה רבה, ובמקומות מסוימים היוו התחלת פעילות קבועה עם יהודים מקומיים. 

הסדרים הציבוריים קיבלו תנופה בשנת תש"נ, אז נערכו עשרים וארבעה סדרים ציבוריים על ידי בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש. חלקם נועדו עבור העולים החדשים שהגיעו זה עתה מברית המועצות, להם זו הפעם הראשונה לערוך 'סדר' כהלכתו. ה'סדרים' האחרים נועדו לקהל הרחב, ולכל מי שרוצה לחוות סדר פסח באווירה חסידית מקורית. רבים מבין המשתתפים הביעו את רצונם להשתתף בשיעורי התורה והפעילויות האחרות של בתי חב"ד ולהתקרב עוד יותר אל התורה ומצוותיה. 


== סדרי פסח כיום ==


שנה לאחר מכן, התפתח מבצע הסדרים והכפיל עצמו. 41,521 עולים חדשים, לפי דוחו"ת שנרשמו אז, השתתפו בשבעים ותשעה 'סדרים' שאורגנו על ידי בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, מלבד עוד סדרים שאורגנו על ידי גופים חב"דיים רבים שאינם נחשבים לבתי חב"ד רשמיים.

כיום הסדרים הציבוריים מכילים כמאות אלפי משתתפים בכל העולם.