עריכת הדף "חסידות ויז'ניץ"

[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הצמח צדיק מויז'ניץ]]
[[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|במרכז נראה האהבת ישראל מויז'ניץ]]
[[תמונה:משה יהושע הגר.jpg|left|thumb|200px|האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]

'''שושלת ויז'ניץ'''  היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב. 
==תולדות החסידות==
האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויזניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד ה[[בעש"ט]] ר' יעקב קאפיל - המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק שויתי בכל עת ובכל זמן, ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי [[משה לייב מסאסוב]] ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. אחרי פטירת מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ"ו]] כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת [[תרי"ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מוויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת [[תרמ"ה]].

אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי [[ברוך הגר|ברוך מוויז'ניץ]] שכונה '''אמרי ברוך''' על שם ספרו. לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מוויז'ניץ ([[תרנ"ג]] ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ"ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מוויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה[http://hebrewbooks.org/35598 '''אהבת ישראל'''] מוויז'ניץ, על שם ספרו.

רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:
* בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב ב[[וישווה]] ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]].בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
* רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב ב[[בלגיה]], ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת [[שיכון ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר ב[[תשל"ב]]. על כך אמר הרבי שבכך שוויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי"ד]</REF>

::בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

:::*חתנו רבי '''נפתלי חיים אדלר''' מדזיקוב בא לרבי כשהוא ישוב על כסא הגלגלים. [[הרבי]] בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.

* רבי אליעזר מויז'ניץ, ה[http://hebrewbooks.org/35372 '''דמשק אליעזר''']. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש"ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש"ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה ארצה כמה חודשים לאחר מכן.

* רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמורו"ת בעיר רבנותו [[סירט (עיר)|סערט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה לישראל ב[[תש"ז]] ([[1947]]) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר ב[[תשכ"ד]] ([[1964]]). את מקומו ירש בנו רבי [[אליעזר הגר]] (נולד ב[[תרפ"ה]]).
* רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.

למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]], שכונה בעל ה"מקור ברוך" שהקים את חצרו ב[[חיפה]]. רבי ברוך היה חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].

== דרך החסידות ==
מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]]. 

בין הענינים המודגשים ביותר בוויז'ניץ הוא גם הענין ד[[אהבת ישראל]].<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=%D7%95%D7%99%D7%96'%D7%A0%D7%99%D7%A5 תורת מנחם תשי"ד]</REF>

== ממשיכי השושלת כיום ==

כיום ממשיכי השושלת של בעל האמרי חיים הינם שני בניו של רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ (נפטר כ' באדר תשע"ב), ורבי מרדכי הגר האדמו"ר מויז'ניץ מאנסי שליט"א. לאחר פטירתו של רבי משה יהושע הוכתרו שני בניו לאדמורי"ם. רוב החסידים מסתופפים אצל רבי [[ישראל הגר]], וחלקם אצל בנו רבי מנחם מנדל הגר.

בשנת [[תשס"ג]] הופיע ב[[סיום הרמב"ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר הרבי את העובדה שבשמחת תורה רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים..<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]</REF>

בשנת [[תשס"ו]] הופיע במעמד סיום הרמב"ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויזניץ, ודיין חסידי ויזניץ בוויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה.<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]</REF>

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67568 משלחת רבני חב"ד בניחומים בויז'ניץ] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51967 רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד"י]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35607&pgnum=34 פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]