עריכת הדף "רפאל כדיר צבאן"

{{בעריכה}}
{{דמות
|שם=רבי רפאל כדיר צבאן
|תמונה=[[קובץ:רפאל כדיר צבאן.JPG|שמאל|250px|כיתוב תמונה]]
|כינוי=הרב צבאן
|תיאור=רב בג'רבה וב[[ארץ ישראל]]
|תאריך לידה=[[א' בטבת]] [[תר"ע]]
|מקום לידה=ג'רבא, טוניס
|תאריך פטירה=[[ד' בכסלו]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=[[נתיבות]]
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=חבר מועצת הרבנות הראשית
|רבותיו=רבי רחמים חי חויתה הכהן
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[רפאל כדיר צבאן#ספריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=עדת טוניס
}}
הרב '''רפאל כדיר צבאן''' היה רב בג'רבה שבטוניס ולאחר שעלה לארץ ישראל - רב בעיר נתיבות וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן במהלך השנים במשרות תורניות שונות והיה עורכה של הבטאון התורני "הירח".

==קורות חייו==
[[קובץ:רפאל כדיר צבאן בתקופת רבנותו בג'רבה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צבאן בתקופת כהונתו כרב בג'רבה]]
הרב רפאל כדיר צבאן נולד ביום [[א' בטבת]] שנת [[תר"ע]] בעיר ג'רבא שבדרום טוניסיה. בצעירותו למד תורה אצל רבני צפון אפריקה, ביניהם רבי מקיקץ שלי (בעל "מדרשו של שם") ורבו המובהק - רבי רחמים חי חויתה הכהן (בעל "שמחת כהן"). היה ידיד נעורים של הרב מצליח מאזוז (בעל "איש מצליח"). בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן עשרים שנה, שימש כדיין בעיר הולדתו. כעבור שנתיים, בשנת [[תרצ"ב]], מונה לראש מתיבתא ובשנת [[תרצ"ט]] התמנה כחבר בבית הדין. בשנת [[תש"ח]] החל לערוך ירחון תורני בשם "הירח", בו כתבו גדולי תלמידי החכמים בטוניסיה. בשנת [[תשי"א]] התמנה לרב העיר מדנין. בנוסף לתפקידיו הרבנים, היה גם נציגה הרשמי של הקהילה בפני המוסדות הממשלתיים בג'רבא, ועמד בראש מוסדות צבור שונים של תורה וחסד, כגון: "ישיבת אור תורה", "ביקור חולים", "מתן בסתר", "ועד בתי הכנסת" ועוד.

בשנת [[תשי"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומאז שימש, כשלושים ושמונה שנים, כרב עיר [[נתיבות]]. הוא הקים מוסדות ומבנים תורניים והפיץ תורה בישובי האזור. דאג לחינוך תורני בעירו והוציא פסק דין, יחד עם ה[[באבא סאלי]] וגדולי ישראל נוספים, שלא יתקיימו בעיר נתיבות לימודים מעורבים. בשנת [[תשל"ב]] נתמנה לנשיא ישיבת "כסא רחמים", שהכשירה תלמידים רבים להוראה. בשנת [[תשל"ג]] נבחר לחבר מועצת הרבנות הראשית.

הרב צבאן היה זקן רבני טוניס ונחשב כבעל הסמכות התורנית העליונה של יהדות טוניס בישראל. הוא עשה רבות להתפתחות מוסדות התורה של העדה הטוניסאית ופעל להוציא לאור את ספריהם של חכמי טוניסיה מהדורות הקודמים. עולםהתורה והרבנות העריכו את גדולתו בתורה ובהוראה שהשתקפה מספריו ופסקיו והעריצוהו בשל מדותיו התרומיות ונועם הליכותיו. בשנה האחרונה לחייו סבל מחולשה גדולה, בשל מחלות שפקדוהו וביום [[ד' בכסלו]] שנת [[תשנ"ה]] נפטר.

==הקשר עם חב"ד==
[[קובץ:מגיד דבריו ליעקב - צבאן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' של הרב צבאן, אותו כתב בצעירותו; מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.]]
הרב צבאן העריץ את [[הרבי]] והיה תומך במוסדות "בית ישראל" בנתיבות, בהנהלת הרב [[ישר אדרעי]], חתנו רבי [[ישראל אבוחצירה]]. המשתתף באירועים של חב"ד בנתינות; [[סיומי הרמב"ם]], [[התוועדויות]] [[י"ט בכסלו]] ועוד, גם בתקופה שלא הרגיש טוב, לא נמנע מלהשתתף. כאשר הרבי לא הרגיש טוב, התפלל הרב צבאן לרפואתו.

לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של הרבי, שלח הרב צבאן מדברי תורתו, על מנת להדפיס בספר "שער הדרום" שהוקדש לרבי. בהקדמה לדברי תורה, מברך הרב צבאן את הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=מכתב מהרב צבאן
|תוכן=ברכתי ברכת הדיוט לכבוד כ"ק האדמו"ר המפורסם מליובאוויטש שליט"א. יהי רצון שיאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושלוה. בימיו ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ובא לציון גואל אמן.
}}

ביום [[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] נערך כינוס [[הקהל]] יחד [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] והיה זה ב"שבעה" של הרבי על רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרב צבאן כתב מכתב לכינוס:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=מכתב מהרב צבאן
|תוכן=וכזאת עושה רבנו אדמו"ר הקדוש המפורסם, רבנו מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש, הממשיך המוני ישראל לתורה ליראה ולקדושה, ופעילותו פרושה ברחבי העולם, כולל הפינות הנדחות ביותר וגם מעבר למסך הברזל, שם עושים נפשות לתורה, ומפיחים בהם רוח דעת ויראת ה'. ולהבדיל בין החיים, רעייתו הרבנית הצדקנית זכר צדקת לברכה שעזרה בידו בכל זה, בודאי תזכה לעילוי נר"נ עם הצדקניות והחסדניות בג"ע העליון עד הקמת שכינתא מעפרא, ויקיצו וירננו שוכני עפר, וחרפת עמו יסיר מעל פני הארץ כי פי ה' דיבר, ויהי רצון שה' יאריך ימיו של רבנו הקדוש שליט"א בטוב ויזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב.
}}

בשנת [[תשנ"ב]] נפגש הרב צבאן עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב יעקב סנגאווי והם הגישו לו את ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בהתאם לסימני הרמב"ם. כשראה זאת הרב צבאן, הוא דיבר על גדלותו של הרבי ועל כך שהוא הוא המתאים להיות הגואל ובידים רועדות חתם על הפסק דין.

==ספריו==
*'''מגיד דבריו ליעקב''' - על ה[[הגדה של פסח]] ודיני [[חג הפסח]]. יצא לאור בג'רבה, [[תש"ו]].
*'''זרע יעקב''' (ג' חלקים) - חלק א' על הש"ס וחלק ב' מכיל חידושי הלכות על ה[[שולחן ערוך]]. שני החלקים יצאו לאור בשנת [[תשט"ז]]{{הערה| בהקדמתו לחלק ב' כותב שכתב את הספר בהיותו מגיל ארבע עשרה שנה עד תשע עשרה.}}. בשנת [[תשל"ט]] יצא לאור חלק ג'.
*'''נפש חיה''' - מנהגים ודינים בשולחן ערוך. יצא לאור בשנת [[תשמ"ד]].
*'''שיירי הנפש''' - השלמות לספרו "נפש חיה". יצא לאור בשנת [[תשנ"ד]].

==לקריאת נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 112-108.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]