עריכת הדף "נחום פרצוביץ'"

{{בעריכה}}
{{דמות
|שם=נחום פרצוביץ
|כינוי=
|תמונה=[[תמונה:נחום פרצוביץ.JPG|250px]]
|תיאור= ראש ישיבת מיר ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]]
|מקום לידה= 
|תאריך פטירה=[[י"ח במרחשוון]] [[תשמ"ז]]
|מקום פטירה= [[ארץ ישראל]]
|מקום פעילות=[[ארץ ישראל]]
|תפקידים נוספים= 
|רבותיו=הרב [[ברוך בער לייבוביץ]]
|תלמידיו= הרב [[משה הבלין]]
|חיבוריו= חידושי רבי נחום, שיעורי רבי נחום,
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
רבי '''נחום פרצוביץ''' היה ראש ישיבת מיר, בין השנים [[תשכ"ה]] - [[תשמ"ז]]. 
==קורות חייו==
הרב נחום פרצוביץ נולד בשנת [[תרפ"ג]] לרב אריה צבי פרצוביץ, נכדו של הרב שלמה הכהן מווילנה(בעל ה"חשק שלמה"). בבחרותו למד אצל רבי [[ברוך בער לייבוביץ']] ורבי [[אלחנן וסרמן]].

בתקופת [[השואה]] ברח יחד עם ארבע מאות בני [[ישיבת מיר]] ל[[שנחאי]] שב[[סין]]. נישא לבתו של הרב [[חיים שמואלביץ]], ראש ישיבת מיר. משנת [[תשכ"ה]] החל לכהן כראש ישיבת מיר ב[[ירושלים]]. במשך השנים העמיד תלמידים רבים, מהם רבנים וראשי ישיבות בארץ ובעולם. בשנותיו האחרונות התרופף מצבו הבריאותי, אך למרות זאת מסר את שיעוריו מדי יום ביומו.

ביום [[י"ח בחשוון]] שנת [[תשמ"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת הרבנים בהר המנוחות.

הוא ראה את [[הרבי]] בחתונה מסויימת עוד לפני קבלת הנשיאות, ולימים סיפר לתלמידיו שהבחין שהוא "איש מיוחד".

==הקשר עם הרבי==
בשנת [[תשל"א]] השתתף הרב פרצוביץ ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] וכן נכנס ל[[יחידות]] יחד עם רעייתו, שהייתה אז מנהלת בית "בית יעקב" ב[[ירושלים]]. במהלך היחידות שוחחו בעניינים תורניים ובעניני [[עבודת ה']]. בין הדברים סיפר לרבי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] התארח לפני כארבעים שנה בבית אביו, שהיה רב בעיירה טרוקי בליטא והוא זוכר שאת אדמו"ר הריי"צ ליוו שני אברכים. הרבי חייך ואמר לו שהוא היה אחד מהם והשני היה הרב [[זלמן גוראריה]]. הרבי גם ביקש ממנו, במהלך היחידות, שידפיס את שיעוריו בספר וכן שימסור שעורים, גם בעת ביקורו בארצות הברית. עם רעייתו דיבר הרבי בקשר לעבודתה. בסיום היחידות יצאו הרב פרצוביץ ורעייתו בהתפעלות מהרבי. הרבנית התבטאה שהרבי יושב בניו יורק אבל יודע פרטי פרטים על מוסדות החינוך בירושלים. לאחר היחידות אמר לתלמידיו: {{ציטוטון|כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש הוא אדם גדול וגאון עצום גם לגבי הדורות הקודמים וכל-שכן לגבי דורנו זה}}. את התרשמותו מפגישתו עם הרבי, הגדיר במשפט קצר מהמקורות: {{ציטוטון|ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור}}. בנוסף אמר כי הרבי היה נחשב לגאון וצדיק גם בדורות קודמים, אבל הנהגתו מותאמת במיוחד לדורנו.

===שלימות הארץ===
הרב פרצוביץ היה מתעניין בחידושי התורה ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] שאמר הרבי ב[[שיחות]]יו. הוא היה מפליא גאונותו וישרות סבורותיו העמוקות של הרבי. הוא היה גם מתעניין לשמוע את חוות דעתו של הרבי, אודות הענינים העומדים על הפרק בחיי היהדות וארץ ישראל. לגבי דעתו של הרבי בנושא [[מסירת שטחים]] אמר פעם, שוודאי שהדבר אסור מטעם ההלכה אותה מצטט הרבי{{הערה|אורח חיים סימן שכ"ט ס"ו}} והוסיף שאינו יכול להבין, איך אפשר כלל לומר אחרת, והרי זו הלכה מפורשת.

כאשר רבנים מסויימים טענו שאותה הלכה "אינה שייכת לעניינו", התפלא הרב פרצוביץ על היפוך היוצרות שנוצר. "פעם היה מקובל לחשוב שהרבנים הליטאים מביאים הלכה בשולחן ערוך ואילו האדמורי"ם
קובעים את הדין ואינם מביאים מקור. היום נוצר מצב הפוך - הרבי מליובאוויטש צועק שזו הלכה בשולחן ערוך ובא ראש ישיבה ואומר שאין זה שייך לעניננו ואינו מסביר מדוע"{{הערה|מפי אחיינו הרב אליהו פינקל שסיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] ולרב [[משה הבלין]].}}.

==תקופת מחלתו==
[[קובץ:מכתב נחום פרצוביץ לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב פרצוביץ אל [[הרבי]]. ""לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. תפלה לשוכן מרומים, שיאריך השי"ת ימי מלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש על ממלכתו, ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון בב"א. ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראל, להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה בב"א. תפלת מ. נחום פרצוביץ".]]

בעת מחלתו ביקר ב[[ניו יורק]] ונכנס אל [[הרבי]] לבקשת [[ברכה]], הרבי הורה לו להוציא לאור את שיעוריו בספרים כסגולה ל[[רפואה]] שלימה. לבסוף הוא לא הספיק להוציא את הספרים לאור עולם בחייו, לימים אמר: "הרבי ביקש ממני להוציא ספר עם השיעורים שלי, וחבל מאד שלא עשיתי זאת"{{הערת שוליים|מפי הגה"ח רבי דוד ברנד שליט"א מירושלים, שהיה תלמידו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר, ולמד תקופה ארוכה בחברותא עם הרב פרצוביץ.}}. הספרים יצאו לאור לאחר פטירתו בסדרת הספרים "חידושי רבי נחום", ו"שיעורי רבי נחום". הסדרה פופולרית מאוד בקרב בני הישיבות, וספריו נחשבים לספרים המוצלחים ביותר מספרי השיעורים שנמסרו בדור האחרון. שיעוריו משלבים עומק ופשט יחדיו, וזכו להגדרה "עומק הפשט".

באותו ביקור ביקשו הרבי שיאמר שעורים גם בעת ביקורו בארה"ב. אח"כ התעניין אצל הגאון רבי [[יעקב משה לייזרסון]] מראשי ישיבת "תורה ודעת"{{הערת שוליים|שהיה ידידו של הגרנ"פ.}}, אם אמר לפחות שלשה שעורים אחר היחידות, וענה לו שכמספר הזה אמנם אמר. כמה שנים אח"כ כשהתגברה מחלתו שלח אליו הרבי מסר שימשיך לומר שעורי תורה על אף מצב בריאותו הקשה. הגאון התפלא שבדיוק אז הציעו לו הרופאים שלא יתאמץ ולא ילמד לתלמידים, והוא הסתפק בדבר אך לא שאל על כך אצל הרבי, וקיבל ההוראה הקדושה בדיוק בזמן. 

באותה תקופה של מחלתו, הלכו להזמינו לומר שיעור בכינוס להלכות בית הבחירה בשלשת השבועות. והגאון השיב להם: "מוכן אני לבוא, אך מצב בריאותי אינו מאפשר לי. אם הרבי יברך אותי בבריאות, אבוא".

כשחיתן את בתו שלח לו כ"ק אדמו"ר מכתב [[ברכה]] בצירוף תשורה, והגאון התפעל מאד מתשומת הלב שזכה מהרבי. הרבי היה שולח לו מפעם לפעם "כוס של ברכה", לעקאח או מצה, באמצעות ידידו הרב לייזרסון. מדהים היה לראות את ה[[שמחה]] בה קיבל זאת ויראת הכבוד וחרדת הקודש שבה התייחס לזה.

ביום [[י"א בניסן]] [[תשל"ב]] שלח רבי נחום מכתב אל הרבי וז"ל: 

::''"לרגל יום הולדתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. תפלה לשוכן מרומים, שיאריך השי"ת ימי מלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש על ממלכתו, ותחזינה עיניו בשוב ה' ציון בב"א. ובזכותו יושפע שפע רב על שומעי לקחו ועל כלל ישראל, להושע בכל מילי דמיטב ובגאולה שלימה בב"א. תפלת מ. נחום פרצוביץ".

באותה שנה קיבל הרב לייזרסון בערב פסח מצה מהרבי עבור הרב פרצוביץ. הוא ביקש מהרה"ח ר' [[יוסף יצחק הבלין]]{{הערת שוליים|מנהל ספריית חב"ד בירושלים.}} שנסע אז לארה"ק, להעביר לר' נחום את המצה שהרבי נתן עבורו. כשקיים הרב הבלין את השליחות אמר לו ר' נחום דברי הסבר על מה שכתב לרבי במכתב ברכתו את המילים "ימי מלך": "מדברים אם הרבי מליובאוויטש הוא משיח. יש המצדדים בכך ויש השוללים זאת. אני אינני יודע, אבל ברור לי דבר אחד, שאם יש בדורנו אחד המיוחד הראוי להיות משיח, הרי זה הרבי מליובאוויטש. על משיח נאמר שעליו להיות מלך, כלומר שאין די בכך שעליו להיות גדול בתורה וביראה, אלא עליו להיות גם מלך. ובין גדולי ישראל בדורנו, הנה הוא הוא זה שתכונותיו מתאימו להיות מלך ומנהיג".

בחודש [[תשרי]] [[תשמ"א]] בתקופה שהיה חולה, נסע ידידו הרב ברנד עם אשתו אל הרבי. ב[[הושענא רבה]], כאשר עוברות הנשים לקבל "לעקאח" ביקשה הגב' ברנד ברכת רפואה שלימה עבור ר' נחום. היא אמרה רק "ר' נחום" והרבי שאל: "ר' נחום טרוקער"?{{הערת שוליים|על שם עיירתו "טרוקי".}}. היא ענתה "כן, ר' נחום
מישיבת מיר". הרבי שאל אותה מהי השייכות שלך אליו, ואמרה בעלי לומד במיר. אמר לה הרבי
"שמעתי שהוא מרגיש יותר טוב" ובירך אותו ברפו"ש ונתן עבורו לעקאח. כשחזרו לארה"ק היה ר' נחום במצב שלא יכול היה לדבר. ר' דוד ברנד הביא לו את הלעקאח שהרבי שלח, ומרוב התרגשות הוא בכה בדמעות שליש.

לאחר שחזר ר' נחום מהרבי אמר
לו בזה הלשון: "אגיד לך את האמת. אינני יודע אם הרבי מליובאוויטש יהיה משיח או לא. אבל אם יש בדור הזה מי שיכול להיות משיח זהו הליובאוויטשער רבי. אני אומר לך דבר פשוט, סברא פשוטה, משיח דארף פירן א מלוכה{{הערת שוליים|תרגום: [[משיח]] צריך להנהיג [[מלך|מלוכה]].}} ובין הגדולים שאני מכיר אינני רואה מי שיכול להיות מלך חוץ מהליובאוויטשער"{{הערת שוליים|מפי הרב דוד ברנד.}}.

בי"ח מרחשוון נפטר ונקבר ב[[הר המנוחות]]{{הערת שוליים|1=[http://www.infotravel.co.il/?CategoryID=959&ArticleID=1403 אינפו טרוול]}}.

בנו הוא הרב רפאל פרצוביץ מראשי ישיבת מיר מחבר הספר מנחת רפאל על מסכת בבא מציעא, בנו הרב צבי מכהן כר"מ בישיבת מיר ברכפלד{{הערה|1=[http://www.mabtim.com/yesh.asp?y_id=54]}} וחתנו הוא הרב [[אשר אריאלי]] ראש ישיבת מיר.

==משפחתו==
;בניו
*הרב צבי פרצוביץ - [[ר"מ]] בישיבת מיר ברכפלד.  
*הרב רפאל פרצוביץ - מראשי ישיבת מיר ומחבר הספר "מנחת רפאל" על מסכת [[בבא מציעא]].

;חתניו
*הרב חיים מנדל ברודסקי - ראש ישיבה ב[[טורונטו]].
*הרב יצחק הלמן - ר"מ בישיבת מיר.
*הרב אשר אריאלי - ר"מ בישיבת מיר.

==ספריו==
*'''חידושי רבי נחום''', על מסכתות: [[גיטין]], [[יבמות]], [[בבא קמא]], [[בבא בתרא]].
*'''שיעורי רבי נחום''' על מסכתות [[בבא מציעא]], [[בבא בתרא]] ועוד.  

==מתלמידיו==
* הרב [[משה הבלין]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]], רב העיר [[קריית גת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 104-106.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]