עריכת הדף "רבי שלמה לוריא"

{{דמות
|שם= שלמה לוריא
|תאריך לידה=עד"ר
|מקום לידה=סלוצק
|תאריך פטירה=[[כסלו]] של"ד
|מקום פעילות=פולין
|השתייכות=
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], מגיה ומפרש הש"ס, פוסק
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי יצחק קלויבר
|בני דורו=[[הרמ"א]], [[המהר"ל מפראג]]
}}
רבי '''שלמה לוריא''' (מכונה '''רש"ל''' או '''מהרש"ל'''. ה'עד"ר - [[י"ב כסלו|י"ב]] [[כסלו]] ה'של"ד), היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], מפרשי ומגיהי ה[[גמרא]], ומנהיגי יהדות [[אשכנז]]. הוא חי ופעל בערים שונות ברחבי [[פולין]], והיה [[ראש ישיבה]] בערים אלו. 

==תולדות חיים==

המהרש"ל נולד בשנת עד"ר{{הערה|ע"פ [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.}} לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק.

בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל (ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.}}.

על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - '''שר יצחק'''{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.}}, ו'''שלמה רבי יצחק'''{{הערה|ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.}}.

לאחר פטירתו של סבו, בשנת רח"צ, עברו המהרש"ל והמהר"ל ללמוד בעיר קראקא, שם למדו יחד עם ה[[רמ"א]], המהרש"ל נשאר שם שלש שנים{{הערה|ראה ספר הזכרונות פרק פ"ד-פ"ה. אמנם יש אומרים שכבר בשנת רצ"ט הוא היה דיין וראש ישיבה בבריסק. ונראה שלפי אדמו"ר הריי"צ לא גורסים את התקופה שהוא היה בבריסק, ואמנם אין לכך מקור מבוסס, לבד מזאת שהוא סידר שם גט בשנת רצ"ט.}}.

בשנת ש"א בערך התחתן המהרש"ל עם ליפקא, בתו של רבי קלמן הברקשטן{{הערה|יש החולקים על קביעה זו. רבי קלמן היה רב העיר וראש הישיבה בלבוב ואחר כך באוסטרהה. לאחר שעבר לכהן כרב העיר בריסק, מונה המהרש"ל לרב העיר אוסטראה במקומו. לאחר מכן הוא עלה ל[[ארץ ישראל]], והיה הרב הראשון לאשכנזים בירושלים, ואף נפגש עם ה[[אריז"ל]] (ראה חיד"א, מדבר קדמות מערכת י').}}{{הערה|קביעת התאריך הזו היא ע"פ ספר הזכרונות שם, אולם יש כותבים שהוא התחתן כבר בשנת רצ"ה, ואולי לאחר נישואיו נסע ללמוד בקראקא.}}{{הערה|יש אומרים שהוא מונה ל[[ראש הישיבה]], ו[[דיין]] של העיר בריסק. ויש הגורסים שהוא גם נולד בעיר זו.}}, בשנת ד"ש, עבר חמיו לכהן כרב העיר בריסק, והוא מילא את מקומו כרב העיר אוסטראה. בצו מלכותי מאותה תקופה, הוא מונה בתור רב הכולל של כל יהודי מדינת ואהלין.

בשנת שי"ג, עבר לכהן כ[[רב]] ו[[ראש הישיבה]] בלובלין. בתחילה כיהן כראש ישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, אך לאחר מחלוקת עם רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא על היחס לשיטת הפלפול, שיסד רבי שלום שכנא, והמהרש"ל נאבק בה, נאלץ לעזוב את הישיבה והקים ישיבה משלו.

ה[[חיד"א]] כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה.

המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]]{{הערה|אחיו של ה[[רמ"א]] התחתן עם בתו של המהרש"ל.}}, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן [[אדמו"ר הזקן]] בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א{{הערה|לדוגמא: ראה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק ד', סימן תקי"ג סעיף ט"ז, ובקונטרס אחרון סימן ה', שם פוסק אדה"ז כ"רש"ל וסיעתו" ולא כמו הרמ"א. וכך יש עוד מקומות רבים.}}.

המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד ה[[ראשונים]].

המהרש"ל נפטר בלובלין ב[[י"ב בכסלו]] ה'של"ד.

==משפחתו==

*בנו, רבי יחיאל לוריא - [[ראש ישיבה]] בלובלין במקום אביו.
*בנו, רבי זאב וולף לוריא.
*בתו, שרה אשת המקובל רבי יהודה ליב רבה של העיר אפאלי.
*בתו, ולנטינה אשת רבי אפרים פישל רב העיר בריסק.
*בתו, מרים אשת רבי אליעזר איסרליש, אחיו של ה[[רמ"א]].
*בתו, אשת רבי שמעון אוירבך, רבן של הערים: טורבין, לובמלא, פרעמישלא, וויען, פוזנא ופראג.

==תלמידיו==

למהרש"ל היו תלמידים רבים, שלמדו בישיבתו הגדולה בלובלין. חלקם המשיכו את מאבקו בשיטת הפלפול.

בין הגדולים שבהם היו:

*רבי ישעיה הלוי הורוביץ - [[השל"ה]].
*רבי יהושע פלק כץ - מחבר הספרים "פרישה" ו"דרישה" על הטור, {{מונחון|והסמ"ע|ראשי תבות: ספר מאירת עיניים}} על השולחן ערוך.
*רבי שלמה אפרים מלונטשיץ - מחבר הפירוש "כלי יקר" על [[חמשה חומשי תורה]].
*רבי חיים בן בצלאל מפרידבורג - אחיו של ה[[מהר"ל מפראג]] ומחבר "ספר החיים".
*רבי אליהו בעל שם מחלם.
*רבי בנימין אהרן סלניק - מחבר "משאת בנימין".
*רבי משה מאט מחבר "מטה משה".

ועוד תלמידים רבים, שהיו מגדולי הרבנים והפוסקים בדור שאחריו{{הערה|1=ראה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29142&st=&pgnum=38&hilite= כאן] עוד תלמידים.}}.

==משנתו==

*המהרש"ל נודע כפוסק תקיף, העשוי ללא חת, הוא חלק על [[ראשונים]], והתבטא בלשונות חריפים ביותר על גדולי דורו, ועל כמה [[ראשונים]]. מאידך, המהרש"ל גם התבטא בצורות מיוחדות על כמה ראשונים, ביניהם [[בעלי התוספות]], ה[[רמב"ם]] וה[[מהר"ם מרוטנבורג]].
*המהרש"ל התנגד בצורה חריפה לשיטת הפלפול{{הערה|ראה לעיל בפיסקה תולדות חיים על הדברים שנגרמו מכך.}}.
*המהרש"ל היה ידיד קרוב ביותר של ה[[רמ"א]], ולמרות שחלקו רבות אחד עם השני, הם התבטאו בצורות נפלאות אחד על השני.
*המהרש"ל היה [[מקובל]] גדול וכתב כמה ענינים בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ולקמן בפיסקה "אצל רבותינו נשיאנו".}}.
*ב[[בית הכנסת]] של המהרש"ל בעיר לובלין, היה נוסח תפלה מיוחד שקבע המהרש"ל, והמהרש"ל התנגד לתפלה ב[[נוסח האר"י]] ונוסח ספרד בביהכנ"ס שלו. מסופר{{הערה|רשימות דברים (מהדורה חדשה) עמ' 219.}} שפעם הגיע [[המגיד מקוז'ניץ]] ללובלין, והלך להתפלל בביהכנ"ס של המהרש"ל, ואמרו לו שהמהרש"ל הקפיד על אלו שמתפללים בנוסח האר"י ונוסח ספרד בביהכנ"ס שלו, ואמר המגיד שהוא מקווה שעליו המהרש"ל לא יקפיד. וכאשר התקרב אל העמוד ואמר את הפסוק "הודו", מיד חזר לאחוריו ואמר שהמהרש"ל הקפיד עליו.

==אצל רבותינו נשיאנו==

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות פרק פ"ג.}} שמוצאה של סבתו של [[אדמו"ר הזקן]] - מרת רחל, אשתו של רבי [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]] אביו של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]], אביו של אדה"ז, היה ממשפחה מכובדת מפוזנא, שהתייחסו למהרש"ל.

בספר הזכרונות מביא אדמו"ר הריי"צ פרטים רבים בתולדות חייו של המהרש"ל{{הערה|כפי שניתן לראות לעיל בפיסקה תולדות חיים.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים רבות את המהרש"ל ב[[שולחן ערוך]], [[צמח צדק]], ובשו"ת שלהם. אדמו"ר הזקן כותב בשו"ת שלו{{הערה|סימן י"ב.}}: {{ציטוטון|יש לסמוך על הפוסקים האחרונים שאנו נמשכים אחריהם בכל מקום ה"ה רמ"א ו'''רש"ל''' וט"ז וש"ך .. שכן דעת רש"ל וסיעתו (ומוכרח הוא ודאי..).}} ומציין את המהרש"ל כראש סיעת האחרונים הללו, שעליהם אנו סומכים בכל מקום.

בשיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי"א]], הקדיש הרבי שיחה שלמה לבאר את החילוק בין בני [[בבל]] לבני [[ארץ ישראל]], והשיחה מתבססת ברובה ע"פ דברי המהרש"ל.

המהרש"ל כותב בספרו ים של שלמה{{הערה|מסכת גיטין פרק ד' סימן כ"ו. הובא גם בשם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ש' בסופה.}} את הסבר השם '[[שניאור]]': אחד שם אביו היה מאיר, ושם אבי אשתו היה אורי, וכאשר נולד להם בן היה וויכוח כיצד לקרוא אותו, וכדי לעשות שלום קראוהו '''[[שניאור]]''', שמשמעותו שני אורות - מאיר ואורי. על סמך ביאור זה מתבססים רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ספר התולדות הבעש"ט חלק א' עמ' 126 ובנסמן בהערה 34 שם.}} שאדמו"ר הזקן נקרא שניאור ע"ש שני האורות - אור הנגלה ואור החסידות.

אדמו"ר הריי"צ כותב{{הערה|ספר הזכרונות שם.}} שהמהרש"ל היה מקובל גדול.

==ספריו==
===חכמת שלמה===

הספר '''חכמת שלמה''', הוא ספרו של המהרש"ל ובו חידושיו והגהותיו על ה[[ש"ס]]. הספר נדפס במהדורת [[ש"ס וילנא]] ואילך, יחד עם פירושיהם של ה[[מהרש"א]] וה[[מהר"ם מלובלין]].

חלק החידושים כולל את חידושיו של המהרש"ל על ה[[ש"ס]], אמנם החלק החשוב יותר בספר הוא ההגהות, אותם ליקט המהרש"ל מעשרות כתבי יד ומהדורות של הש"ס, וכך הגיה את הש"ס מכל טעויות הדפוס שנכנסו בו במהלך השנים. המהרש"ל עבד על ספר זה שנים רבות, והשקיע בו מאמצים עצומים, עד שהוא נחשב לגדול המגיהים של הש"ס{{הערה|השוני בין הגהותיו של המהרש"ל להגהותיו של ה[[יואל סירקיש|ב"ח]] על הש"ס הוא: הב"ח כתב את הגהותיו לפי הסברא, והמהרש"ל ע"פ הגרסאות שהונחו לפניו.}}.

הספר נדפס לראשונה בכרך בפני עצמו בשנת ה'שמ"ב. במרוצת הזמן שיבצו את תיקוניו בגוף הגמרא, על פי רוב ללא כל אזכור או סימן לתיקון או שינוי הנוסח. מהדורת הש"ס קושטנדינא (ה'שמ"ג - ה'שמ"ח) הייתה הראשונה אשר הוגהה על פי ה"חכמת שלמה", ובעקבותיה הלכו רוב מהדורות הש"ס המאוחרות. בעקבות הטמעת התיקונים בגוף הגמרא, נדפס ה"חכמת שלמה", החל ממהדורת אמסטרדם ה'תנ"א, במתכונת מקוצרת, ובה הוכנסו רק הקטעים העוסקים בביאור, וכן מקצת הגהות. במהדורת הש"ס החדשה של [[עוז והדר]], ההדירו את הספר מחדש בתוספת הערות וציונים והחזירו למקומם את כל ההגהות שהושמטו במהדורות הקודמות. כמו כן, הפרידו את ההגהות והביאורים לשני מדורים נפרדים.

===ים של שלמה===

הספר '''ים של שלמה''', הוא ספרו של המהרש"ל, בו הוא פוסק הלכות לפי סדר ה[[ש"ס]], המהרש"ל פוסק את ההלכות לפי ה[[ש"ס]], ה[[ראשונים]], [[מנהג]]ים ולפי דעתו הוא. המהרש"ל חולק גם על ראשונים, כיוון שלפי דעתו, מותר לחלוק על הראשונים, ורק על ה[[אמוראים]] ולמעלה מהם אסור לחלוק.

בהקדמה לים של שלמה [[מסכת יבמות]] כותב המהרש"ל:

{{ציטוט|תוכן=כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל [[מסכת כתובות|כתובות]] יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה}}

ואכן, המהרש"ל לא הספיק לסיים את חיבור הספר על כל הש"ס.

למרבה הצער, כיום לא נמצאים בידינו ספרי ים של שלמה על כל המסכתות שכתב המהרש"ל, אלא רק על שבע מסכתות, וגם במסכתות אלו חסרים חלקים, המסכתות שיש בידינו הן: [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]] ו[[מסכת חולין|חולין]]. ידוע שהמהרש"ל כתב את ספרו זה על עוד תשע מסכתות{{הערה|ע"פ ציטוטי המהרש"ל עצמו, וע"פ ציטוטי תלמידיו.}}, אמנם לא ידוע אלו מסכתות הן{{הערה|ידוע שיש על [[מסכת שבת]], ויש אומרים שנמצא עותק על [[מסכת בבא בתרא]].}}

===ספרים נוספים של המהרש"ל===

*'''תשובות מהרש"ל''', ובו יש ליקוט של שו"ת שנכתבו על ידי המהרש"ל. תשובות המהרש"ל צוטטו רבות על ידי פוסקי הדורות הבאים.
*'''יריעות שלמה''', הגהות המהרש"ל ב[[פירוש רש"י על התורה]].
*'''מכונות ועטרת שלמה''', הגהות על ספר "שערי דורא" לרבי יצחק מדורא, העוסק בעניני כשרות המזון. ספר זה יצא לאור על ידי תלמידיו, בשתי נוסחאות: אחת 'מכונות שלמה' והשניה 'עטרת שלמה', בכל אחת מהנוסחאות יש מה שאין בחברתה, ויש ביניהם שינויים רבים, במהדורות האחרונות של הספר הדפיס את שניהם יחד בשם 'מכונות ועטרת שלמה'.
*'''עמודי שלמה''', הגהות על ה{{מונחון|סמ"ג|ספר מצוות גדול}}.
*הגהות על ה[[ארבעה טורים|טור]].
*זמירות לשבת ומוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירוש יש גם [[מנהג]]ים והנהגות לשבת ולמוצאי שבת.
*המהרש"ל חיבר גם כמה כתבים ב[[קבלה]], כגון פירוש על פרק ס"ז ב[[תהלים]] בשם 'מנורת זהב טהור'{{הערה|פירוש זה יצא עוד בחיי המהרש"ל.}}, וכן כלולים בכתביו האחרים ענינים קבליים.

===ההסכמות על ספריו===

על ספריו של המהרש"ל{{הערה|חכמת שלמה וים של שלמה.}} כתבו הסכמות כמה מגדולי האחרונים. ביניהם: ה[[רמ"א]] שכתב באופן נדיר. [[השל"ה הקדוש]], רבי אפרים שלמה לונטשיץ - אב"ד פראג ומחבר הפירוש 'כלי יקר', רבי יום טוב ליפמן - מחבר הפירוש 'תוספות יום טוב' על המשנה, ועוד רבים.

חלקם אף הוסיפו קריאה מיוחדת לקנות את הספר.

==לקריאה נוספת==

*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]], פרקים פ"ג עד פ"ו.
*כרם שלמה, ר' שמואל אבא הורודצקי, דראהביטש [[תרנ"ז]].

==קישורים חיצוניים==

===תולדות חיים===

*'''רבינו המהרש"ל''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29142&st=&pgnum=1&hilite= כרם שלמה: תולדות המהרש"ל], דראהאביטש תרנ"ז.
*'''רבי שלמה לוריא''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2595&pgnum=36 אנציקלופדיה 'אוצר ישראל'] חלק ו' עמ' 28-30.
*'''רבי שלמה לוריא''', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36620&pgnum=150 אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל], חלק ד' עמ' 1294-1300.

===ספריו===
*{{HebrewBooks||שו"ת מהרש"ל|43034|לעמבערג תרי"ט}}.
*[https://www.hebrewbooks.org/40935 ים של שלמה גיטין].
*[https://www.hebrewbooks.org/40932 ים של שלמה בבא קמא].
*[https://www.hebrewbooks.org/14086 ים של שלמה ביצה].
*[https://www.hebrewbooks.org/40933 ים של שלמה חולין].
*[https://www.hebrewbooks.org/14087 ים של שלמה יבמות].
*[https://www.hebrewbooks.org/14089 ים של שלמה כתובות].
*[https://www.hebrewbooks.org/14090 ים של שלמה קידושין].

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:אחרונים}}
[[קטגוריה:אחרונים|ל]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]