עריכת הדף "משתמש:ליקוטי דיבורים/תהלים ס"ז"

{{חלונית
|כותרת=פסוקי המזמור:תהלים ס"ז{{ש}}לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת
|רוחב=30%
|תוכן=
<poem>
א לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר:{{ש}} ב אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:{{ש}} ג לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:{{ש}}  ד יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:{{ש}} ה יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:{{ש}} ו יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:{{ש}} ז אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:{{ש}} ח יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}
'''לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת''' הוא פרק ס"ז  ב[[תהלים]]", תפילת הודיה שנאמרה בעת הקרבת [[קורבן|קורבנות]] כתודה על פדות מצרה.

==המזמור בתפילה ובקבלה==
{{להשלים|אין התייחסות לספירת העומר|נושא=יהדות|נושא2=מוזיקה}}
המזמור נאמר בנוסח [[עדות המזרח]] לפני תפילת [[ברוך שאמר]] בימי חול, וכן לאחר [[תפילת מנחה]] ולפני [[קדיש יתום]] בימי חול. מכיוון שמספר המילים במזמור הוא 49, וכן הוא גם מספר אותיות הפסוק האמצעי,{{הערה|אם המילים "תשפוט", "מישור" מלאות ב-ו', שלא כנוסח ה[[מסורה]].}} התפשט ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] בקצת קהלות לומר מזמור זה לאחר [[ספירת העומר]], הנאמרת 49 יום בשנה, ובכל יום לכוון למילה אחרת מן המזמור ולאות אחרת מן הפסוק האמצעי.

בקהילות רבות אומרים מזמור זה לפני [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]], כסימן ברכה לקראת השבוע החדש, על פי תוכן המזמור. עוד נכלל המזמור ב[[תיקון לאה]] שב[[תיקון חצות]] על פי [[האר"י]].

המזמור נאמר בהרבה קהלות גם כחלק מ[[קידוש לבנה]].

למזמור יוחסה ברבות הימים חשיבות [[דת]]ית רבה ב[[קבלה]]; על שום היותו [[סימטריה|סימטרי]], בן שבעה [[פסוק]]ים, ועל שום ה[[ארמז]]ים שבו ל[[ברכת כהנים]], ערכו אותו ה[[מקובל]]ים בצורת [[מנורת שבעת הקנים]] שהודלקה ב[[בית המקדש]]. המקובלים שיבחו את האומר מזמור זה ומשווה לנגד עיניו את צורת המנורה. כאשר המזמור ערוך בצורה כזו הוא מכונה גם '''למנצח בצורת המנורה''' (על שם ה[[תיבה (כתב)|תיבה]] הפותחת את כותרתו, "למנצח"). בעקבות החשיבות הרבה שיוחסה לצורה זו בקבלה, מופיע מזמור זה בצורה המנורה בלוחות "[[שיוויתי]]" רבים, ובחלק מה[[סידור]]ים בנוסח [[עדות המזרח]], לעזר ל[[תפילה (יהדות)|מתפללים]].

המסורת היהודית מציינת שכאשר [[דוד המלך]] היה יוצא למלחמותיו, הוא היה נושא עמו מגן ייחודי ביותר אשר עליו היה חרוט מזמור זה. צורת המגן כשלעצמו היה מסוגנן בצורה המוכרת לנו היום בתור [[מגן דוד]]}}, לעומת זאת ה[[רמ"א]] כתב שהמנורה הייתה מצוירת בתוך ה"מגן דוד"


==לקריאה נוספת==
* [[פיבל מלצר]], '''פני ספר תהילים''', ירושלים: תשמ"ג, עמ' קסד-קסז.
* '''[[דעת מקרא]]''' על [[ספר תהילים]], מפורש בידי [[עמוס חכם]], 

{{הערות שוליים}}
{{תהילים|}}