עריכת הדף "מגילת איכה"

[[קובץ:מגילת איכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון במגילת איכה שנכתבה בכשרות על קלף ובדיו]]

'''מגילת איכה''' היא מגילה שנכתבה על ידי [[ירמיהו]] ה[[נביא]]{{הערה|ראה גיטין נח, א. תענית כב, ב. תוספתא תענית ב, י. איכה רבתי א, נג. ועוד}} עוד לפני החורבן בנבואה על [[חורבן בית המקדש]] וה[[גלות]]. נהוג לומר מגילה זו בליל [[תשעה באב]] וביומו{{הערה|כך הוא מנהג חב"ד}}. המקור הראשון לקריאת המגילה בתשעה באב מופיע במסכת סופרים{{הערה|יד, ג; יח, ד}}, ובתלמוד ירושלמי{{הערה|שבת עט, א}} מובא על אמוראים שנהגו לקרוא בה בתשעה באב.

הספר מכיל שירות קינה, ומקונן על מצבה הנורא של [[ירושלים]] בשעת המצור ערב החורבן, על מצבה העגום והקשה של [[ירושלים]] ושל עם ישראל כולו לאחר החורבן, ועל הסתר הפנים האלוקי בעקבותיו. הוא אף מצדיק את גזר הדין הקשה שנגזר על ישראל בשל חטאותיו ופשעיו הרבים. 

==פירוש פסוקי מגילת איכה==
בחסידות מוסבר{{הערה|1=רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31665&st=&pgnum=305&hilite= אור התורה נ"ך ח"ב, א' לד ואילך.]). [https://drive.google.com/file/d/1C-_CN7-shqCcnuBYGnpHzYgmWkq3aGqd/view סה"מ מלוקט א' ע' קיט]}} שהקללות באיכה יהפכו לברכות, רבים מן קללות אלו מבואר עניינם הפנימי בתורת החסידות כולל הפירוש הפנימי שלהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 ח"ד].}} ובניהם:

*'''"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות הייתה למס{{הערה|א, א}}"''' - עם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה". ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן ש[[דעת עליון]] ו[[דעת תחתון]] מחולקים אחד מהשני - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם  שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות [[בי"ע]] (שהם ה"מדינות"), היא "בדד", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").{{ש}}אמנם, התכלית של כל זה הוא להגיע לעליה: דווקא על ידי הירידה בגלות מגיעים לעבודה של: "הייתה למס" - שהיא העבודה של [[קבלת עול]], ולעבודת ה[[תשובה]], וזהו עניין "רבתי" - עם יו"ד בסוף - כלומר שלמרות שעם ישראל רבים ובהתחלקות, יש להם את היו"ד שזהו ה[[ביטול]] לה', ואז נעשה [[בנין המלכות]] "שרתי" אותיות [[תשרי]] - שבחודש זה נעשה בניין המלכות, ועל ידי זה "הייתה כאלמנה" המורה על גילוי שורש [[ב"ן]] - ה[[מקבל]], ששרשו למעלה משרש [[מ"ה]] - משפיע, ואז יתגלה בחינת "בדד" המורה על גילוי נעלה של הקב"ה שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]] ולמעלה אף מ[[עשר ספירות הגנוזות]], שזהו הגילוי של בחינת [[יחיד]]. וגילוי שמתבטא באות א' של "איכה", נמשך באופן של התיישבות "ישבה" על ידי שמתגלה בעשר ספירות של עולם האצילות המתבטאים באות י' של המילה "איכה", ולאחר מכן ב"כה" המורה על ספירת המלכות כפי שיורדת לבי"ע.{{ש}}דבר זה, שמירידה כל כך גדולה מגיעים לעליה גדולה הוא דבר שלמעלה מטעם ודעת ולכן אומר זאת הנביא בלשון של תמיהה: "איכה?". ולכן כתוב: "'''כ'''אלמנה", שאין הכוונה לאלמנה ממש, אלא להסתר פנים חיצוני שכל מטרתו העלייה שבאה לאחר מכן{{הערה|אור התורה שם. ושם ע' א'מ ואילך. סה"מ מלוקט שם}}.
*'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים'''{{הערה|א, ג}}: 'גלתה יהודה' - מלשון גילוי, שלעתיד לבוא תתגלה [[מעשה|מעלת]] [[יהודה]] שדרגתו למעלה מ[[יוסף]], וזהו על ידי 'מעוני' עבודת ה[[אתכפייא]], ועל ידי ההתבוננות בכך שכל העולמות הם כטיפה מן הים לגבי הקב"ה - שזהו העניין של "בין המצרים", על ידי זה מגיעים אל הדרגא העליונה של "מן המיצר"{{הערה|תהלים קיח, ה}} שזוהי הדרגה ש[[לית מחשבה תפיסא ביה|אין בה תפיסה והבנה]], הקשורה עם המרחב האמיתי "מרחב י-ה"{{הערה|תהלים שם}}, והכוונה ב"כל רודפיה" היא לאמת של ה' שהקב"ה רוף אחר עם ישראל, ש"יותר מעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק"{{הערה|אור התורה שם ע' א, לו. [[לקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/1LY4uZIhDJ5zKsZjorcx1xF6BWgrAm-GX/view חלק ל"ח ע' 124 ואילך]}}.
*'''"לוא עליכם כל עוברי דרך, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו{{הערה|א, יב}}"''' - יש שני פירושים מיהם העוברי דרך: א. הרשעים שבגיהנום שהעבירו דרכי ה', אך צער השכינה גדול מצערם. ב. הצדיקים שעולים מ[[גן עדן]] התחתון לגן עדן העליון ואין הם מצטערים בצער הגלות, היות שהשגתם מבחינת [[אריך אנפין]] ו[[זעיר אנפין]] שלמעלה מה[[שכינה]] שהיא ספירת המלכות של עולם האצילות - כפי שיורדת לעולמות [[בי"ע]], ואומרים להם שלמרות זאת ישתתפו בצער השכינה{{הערה|אור התורה שם א'לט ואילך}}.

{{תנך}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנ"ך]]