עריכת הדף "חתימה"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
חתימה היא צורת סימון שבעזרתה מסמן אדם מסמך או יצירה שכתב, יצר או אישר. החתימה משמשת אחרים כדי לאשר את מידת האותנטיות של הפעולה.
[[קובץ:חתימה3.png|ממוזער|חתימת ידו הקדושה של הרבי]]
 
[[קובץ:חתימה ר זושא.jpg|ממוזער|חתימתו של רבי [[זושא מאניפולי]]]]
==צורכי החתימה==
'''חתימה''' היא צורת סימון שבעזרתה מסמן אדם מסמך או יצירה שכתב, יצר או אישר. החתימה משמשת אחרים כדי לאשר את מידת האותנטיות של הפעולה.
חתימה משמשת בביצוע עסקאות מסוגים שונים לצורך אישור הסכמתם של הצדדים לתנאי העסקה - בעסקאות המבוססות על חוזה או מסמך כתוב, משמשות החתימות של כל הצדדים המעורבים לצורך אישור הסכמתם לתנאים המפורטים בחוזה/מסמך. לעיתים קרובות גם החוק מחייב זאת, על מנת שלא יהיו טענות בנושא ההזדהות של החותמים.
חתימה היא כלל חשוב בהלכה ובתורה ובלעדה שטר ותנאים לא יכולים להתקיים. החתימה היא גם כינוי לסיום הברכה (עם שם ה' המפורש).
חתימה משמשת לצורך אישור של עמידה בתנאים מוגדרים - בר סמכא מאשר בחתימתו את עבודתו של עובד זוטר ממנו, כאות לכך שהעבודה בוצעה כראוי.
חתימה משמשת ביצירות אמנות לצורך זיהוי היצירה עם היוצר - היוצר חותם על היצירה כדי להצהיר בפני הקהל על זהותו. במקרים מסוימים יש לחתימה במובן זה גם משמעות לצורך שמירת זכויות יוצרים.
חתימה משמשת לצורך הזדהות - נהוג לחתום על מכתבים רשמיים ואישיים, על מנת לאשר בפני הנמען את זהותו של הכותב.
גרפולוגים טוענים שניתן להשתמש בחתימה על מנת לזהות את תכונותיו של האדם.


==בהלכה==
==בהלכה==
===כתובה===
{{ערך מורחב|כתובה}}
הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת הארמית.
הכתובה חייבת להיות חתומה על ידי שני עדים, ובלי חתימתם הכתובה פסולה.
===שנים שלוו בשטר אחד===
{{ערך מורחב|ערך=[[שנים שלוו בשותפות]]}}
'''שנים שלוו בשותפות''' היא פסק הלכה הדן בנוגע שני שותפים שלוו בשותפות, או אפילו שני זרים שלוו בשותפות בשטר אחד, שהחתימה המשותפת על שטר מחייבת את שניהם. דין זה נידון בארוכה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]].
===דיני חתימה בגט===
ישנה האם צריך שהעדים יחתמו בגוף השטר והגט או שצריך שיראו את מסירת השטר לצד השני,{{הערה|כנאמר במשנה בגיטין פו ע"א}} , שלדעת ר"א "אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם". בגמרא שם נפסק כר"א, ונחלקו האמוראים אם הלכה כמותו רק בגיטין או גם בשטרות, ובעקבות כך נחלקו גם הראשונים כיצד לפסוק.
===מכירת חמץ===
{{ערך מורחב|מכירת חמץ}}
מכירת חמץ היא מנהג הלכתי, שמטרתו מניעת איסור חמץ בפסח.


יהודי שיש ברשותו חמץ, חייב לבער אותו לפני פסח, ואסור שישאר אפילו מעט ממנו ברשותו. מכירתו לגוי יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה.
*[[כתובה]] חייבת להיות חתומה על ידי שני עדים.


המכירת חמץ צריכה להתבצע על ידי חתימה על שטר.  
*כתיבה וחתימה טובה - לפני ראש-השנה  מאחלים זה לזה: "כתיבה וחתימה טובה". בין ראש-השנה ליום-הכיפורים אנו מברכים: "חתימה טובה". לאחר יום-הכיפורים, עד היום השביעי של חג-הסוכות, שנקרא 'הושענה רבה', אנו מתפללים ל"גמר חתימה טובה", כי זהו היום שבו נגמר סופית דין העולם.


האדמו"ר הזקן, בעל התניא, חידש שבכל מכירה חייב להיות יהודי נוסף, 'ערב קבלן', המקבל עליו אחריות שהגוי ישלם את כל שוויו של החמץ. זאת, לפי שיש ראשונים הסוברים, שאם המוכר אין לו כסף, לא תועיל המכירה כששילם הגוי הקונה רק מקדמה והיתרה נשארת עליו כחוב. ורבים מכל תפוצות ישראל נהגו כדבריו.
==בליובאוויטש==


===איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===
{{להשלים}}
{{ערך מורחב|איחולי "כתיבה וחתימה טובה"}}
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}.


==ראו גם==
מכתבי נשיאי חב"ד חתומים תמיד בחתימת  כתי"ק
*[[שטר]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חושן משפט]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)