עריכת הדף "אולע"

'''אולע''' (У́ла, Ułła) היא עיירה ב[[בלארוס]] - רוסיה הלבנה בפלך [[ויטבסק]], סמוכה ל[[ליאדי]].

לפני מלחמות העולם מתוארת כעיירה קטנה שרוב תושביה יהודים, ויש שקראו לה "עיר שכולה חב"ד"{{הערה|י' אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ח"ג עמ' שמב.}}.

==הסטוריה חב"דית==
בתקופה שחצר [[אדמו"ר הזקן]] הייתה ב[[ליאזנא]], מוזכרת אולע כאחת מהעיירות שתחת "[[תקנות ליאזנא]]". ישב בה איש מיוחד, מורשה מאת אדמו"ר הזקן, לבחון את האברכים אם הם מתאימים לתקנות של הרבי{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ 'ויכוח הגדול במינסק' עמ' ד.}}.

כמה מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן ישבו באולע, כמו ר' [[אברהם שלמה אולער]], ר' [[זלמן לייב אולער]] ועוד.

אדמו"ר הזקן ביקר בעיירה לפחות פעמיים. הראשונה בקיץ תקס"ד, בשבת פרשת בלק אמר את המאמר ד"ה "לא הביט אוון ביעקב", בתוספת ארבעה "ביאורים"{{הערה|הוספות לספר המאמרים תקס"ד עמ' שנא.}}. השניה בקיץ תקע"ב,בשבת פרשת בחוקותי דרש את המאמר ד"ה "ענין והתהלכתי בתוככם"{{הערה|הוספות לספר המאמרים תקע"ב עמ' שא.}}.

בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בח' אדר שני [[תקצ"ב]] נערכה חתונה בעיירה, בה השתתף אדמו"ר הצמח צדק ואמר את המאמרים ד"ה "תנו רבנן כיצד מרקדין" וד"ה "שיר השירים"{{הערה|אור התורה על הסידור עמ' רנח. ובמראי מקומות על הלקוטי תורה תחילת שיר השירים.}}.

==רבני העיירה==
ברבנות העיירה כיהנו רבנים חסידיים וגאונים, מביניהם:
*[[משה שניאורי|רבי משה]] בנו של אדמו"ר הזקן שהתחתן עם בת העיירה. כשהגיע להתגורר בעיירה התמנה לרב במקום{{הערה|ראה בספר [https://tablet.otzar.org/#/book/199645/p/70/t/1/fs/0/start/0/end/0/c תולדות רבי משה] עמ' 68 ואילך.}}.
*ר' דוד ב"ר אליעזר שנזכר כמה פעמים בשו"ת צמח צדק{{הערה|שו"ת צמח צדק יו"ד סרכ"ח. אהע"ז ח"א סקי"א. ח"ב סרי"ט סק"א.}}.
*ר' אליהו יוסף ריבלין בעל "אהלי יוסף"{{הערה|ספר הגאון מלובלין עמ' 25.}}.
*ר' צבי נכדו של חסיד אדמו"ר הזקן ר' [[אברהם שיינעס]]{{הערה|בית רבי עמ' ס, ב.}}.
*החסיד ר' שלמה יצחק דון יחייא ובנו ר' משה דון יחייא{{הערה|אהלי שם (פינסק, תרע"ב) עמ' 329.}}.

==בשואה==
בין מלחמות העולם התגוררו בעיירה כ-1,500 יהודים, רוב תושביה. בתקופה הקומוניסטית הצטמצמה הקהילה היהודית בעיירה, וטרם [[מלחמת העולם השנייה]] נותרו בה 520 יהודים.

בחודש תמוז [[תש"א]] נכבשה העיירה בידי הגרמנים. היהודים שנותרו בה צוו לשאת טלאי צהוב, ובחודש כסלו [[תש"ב]] רוכזו בגטו שהוקם במרכז העיירה, תחת שמירה של שוטרים בלארוסים.

בכ"ח טבת [[תש"ב]] חוסל הגטו בעיירה, כאשר מאות יושביו נלקחו למחנה צבאי ליד העיירה, ונרצחו בו. ה' יקום דמם.
{{עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{הערות שוליים}}