עריכת הדף "שלום זאב קרוגליאק"

[[קובץ:זאב.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב שלום-זאב קרוגליאק אצל הרבי]]
הרב '''שלום זאב קרוגליאק''' (באידיש: '''וועלוועל''', וברוסית '''ולודיה'''), ([[כ"ט באלול]] [[תרע"ד]] - [[ג' אדר|ג' אדר שני]] [[תשנ"ז]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] ומהפעילים להפצת היהדות בווינה שבאוסטריה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט באלול]] [[תרע"ד]] ב[[עיירה]] בוגוסלב, פלך קייב שבאוקראינה. לרב אהרן ולציפורה בתו של הרב פנחס אוורבוך.

משפחתו של ר' שלום זאב לא הייתה חב"דית, אלא חסידי [[חסידות רוז'ין|סדיגורא]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]].
לאחר המהפכה הקומוניסטית, היגרה המשפחה ל[[מוסקבה]] בתקווה שהבולשביקים לא ימצאו את האב שכיהן במשרה רבנית. אולם זמן קצר לאחר הגיעם למוסקבה, נסע האב בחשמלית, וגוי אנטישמי דחף אותו החוצה בעת הנסיעה. רגליו נפגעו באורח קשה והוא נותר נכה לכל ימי חייו. בעקבות זאת נאלץ שלום-זאב ליטול על עצמו את פרנסת הבית. בגיל חמש-עשרה יצא לעבוד לראשונה. בהיותו ב[[מוסקבה]] החל להכיר מקרוב את חסידי חב"ד.

כשבגר, ביקש לרכוש לו מקצוע והוא פנה ללימודים ב[[אוניברסיטה]]. את לימודיו עשה במסגרת 'לימודי ערב' כדי שלא לחלל [[שבת]].

ב[[מוסקבה]] היה אז ארגון חשאי בשם '[[ארגון אחים|אחים]]', שמטרתו הייתה לסייע ל[[תמימים]] שלמדו, והגשת סיוע גשמי למשפחות שראש המשפחה נאסר על ידי ה[[רוסיה הקומוניסטית|קומוניסטים]] בגין היותו שומר [[מצוות]]. הרב קרוגליאק התנדב רבות בהעברת כספים ממקום למקום, למרות הסכנה העצומה הכרוכה בזה.

בשנת [[תרצ"ט]] התחתן עם לאה, בת הרב [[יעקב פלנט (דער דיין)]] אשר בשלב מסויים התגורר בסמרקנד וברשימות הק.ג.ב נקרא בשם "ראש מאפיית שניאורסון בסמרקנד".

באותם ימים עבד הרב קרוגליאק במפעל צבאי כמהנדס מתכות. הוא היה ממפתחי הקטיושה הראשונה, כאשר לאחר מכן עבר לעבוד כמהנדס במפעל לייצור מטוסים. עם התקרב הצבא הגרמני למוסקבה, נמלטה רעייתו עם בנם הקטן ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן. בשל אילוצי העבודה נותר הרב קרוגליאק מאחור. לאחר זמן החליטו השלטונות להעביר את המפעל ל[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן, שם התאחדה המשפחה מחדש.

לאחר המלחמה עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות באמצעות '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' דרך לבוב. גם ר' שלום זאב רצה לברוח, אולם גיסתו נעצרה באותם ימים. יחד עם העובדה שחמיו היה חולה באותם ימים, התעכבה יציאתה של המשפחה.

ר' שלום זאב נשאר בטשקנט, שם התחבר עם חסידי חב"ד.

מתוקף תפקידו היה אחראי על מאות עובדים וידע סודות מדינה רבים. הוא קנה לעצמו מקום נכבד במפעל בזכות ידיו הטובות והרעיונות המיוחדים שהגה. את כשרונותיו והידע שלו ניצל לסייע ליהודים שומרי שבת בכלל, וחסידי חב"ד בפרט.

בשנת [[תשל"ג]] עלה הרב קרוגליאק [[ארץ הקודש|ארצה]] עם בני משפחתו. בארץ הוא עבד כמנהל חשבונות במשרד החינוך.

ארבע שנים לאחר מכן, נסע בשליחות הסוכנות לוינה שבאוסטריה, שם התרכזו אלפי עולים מברית-המועצות בדרכם ארצה. באותו מחנה עולים פעל במרץ רב למען שמירת היהדות. הוא דאג לכשרות, שמירת שבת ותפילות כסדרן. הוא אף דיבר על ליבם של העולים כי גם בארץ הם חייבים לשמור מצוות.

שליחות מיוחדת הייתה לו מ[[הרבי]] בימים בהם שהה במחנה העולים. הרבי שלח לו [[תפילין]] כדי שיעבירן לאסיר ציון המפורסם ר' [[יוסף מנדלביץ]].

שליחותו בוינה הופסקה בגלל מחלה קשה בה לקה. נפטר ב[[ג' אדר|ג' אדר ב']] [[תשנ"ז]], בגיל 82.

== משפחתו ==
רעייתו, מרת לאה קרוגליאק<ref>נפטרה [[י"ח בתמוז]] [[תשס"ו]].</ref>.
*בנו, ר' דוד ישעיהו - מודיעין.
*בתו, מרת שרה איטה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז בסיוון]] [[תשפ"ה]].}} - אשת ר' [[יעקב לרנר]].
*בנו, ר' אברהם יעקב - בית אל.
*בנו, ר' חיים צבי - גזבר בית הכנסת חב"ד - רמת שלמה [[ירושלים]].
*נכדו, ר' [[אליעזר קרוגליאק]].
*נכדו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - מזכיר ועד [[נחלת הר חב"ד]], רב בית הכנסת חב"ד שכונת המחנה ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''"החסיד שעבד במפעל סודי לייצור מטוסי קרב רוסיים"''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 420
*'''[[סוערות בדממה]]''' חלק ראשון עמ' 176-197

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרוגליאק, שלום זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת קרוגליאק]]