עריכת הדף "כתף"

{{איברים}}
ה'''כתפיים''' הם החלק המחבר את הגפה העליונה לגו. לחגורת הכתף אפשרויות תנועה רבות ומורכבות, שהינן הבסיס התנועתי ליכולת המוטורית המפותחת של הגפה העליונה. חגורת הכתפיים כוללת את '''השכמות''', עצם השכם המחברת בין עצם הזרוע לעצם הבריח, שצורתה שטוחה ודקה{{הערה|בחלקה היא אף שקופה לאור.}}, בעלת מבנה משולש, הממוקמת בחלקו האחורי העליון של כלוב הצלעות ומכסה חלק מהן.

החלק התחתון של הכתפיים נקרא בשם [[בית השחי]].

==בתנ"ך ובמדרש==
הכתף מופיעה בתנ"ך בהקשרים שונים, כך לדוגמא מוגדש שמשא הלוויים בני [[קהת]] הוא בכתף{{הערה|במדבר ז, ט: "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו".}}, בברכת משה לשבטים{{הערה|דברים לג, יב: "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן".}}, ועוד.

(בנוסף למשמעות הישירה של כתף, היא מופיעה גם כהשאלה, כמו בתיאור המשכן: "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"{{הערה|שמות כז, יד. וברשב"ם: "לצד מזרח בכניסת העזרה".}}).

על הסיבה שבית המקדש לא נבנה במקום הכי גבוה אלא דווקא נמוך מעט, דורשים חז"ל שהוא מכיון ש"אין לך נאה בשור יותר מבין כתפיו"{{הערה|לשון רש"י על דברים לג, יב, על פי זבחים נד, ב.}}.

==בהלכה ומנהג==
*'''כתפיים מגולות''' - בשולחן ערוך נפסק שמי שכתפיו מגולות, אסור לו לעבור לפני התיבה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים נג, יג: "פוחח והוא מי שבגדו קרוע וזרועותיו מגולים לא ירד לפני התיבה".}}.
*'''חליצת כתף''' - בעבר היה נהוג שה[[אבלות|אבל]] חולץ את כתפיו לאות אבל, אך הפוסקים כתבו שבימינו המנהג שלא לחלוץ כתף כלל מכיון שהדבר נחשב לזלזול ובושה גדולה אפילו לשפל שבישראל{{הערה|שולחן ערוך סימן שמ סעיף טז.}}.
*'''מלקות ב[[ערב יום כיפור]]''' - [[מנהג|נוהגים]] בערב יום כיפור לפני תפילת מנחה לטבול במקווה ולהתכופף בהטיה כלפי צד צפון ולקבל 39 מלקות, על כתף ימין, על כתף שמאל, וחוזר חלילה, תוך כדי אמירת תיבות הפסוק 'והוא רחום'{{הערה|'אוצר' עמ' קפח (ועיין רמב"ם הלכות סנהדרין פט"ז ה"ט).}}.

==בחסידות==
על פי פנימיות התורה, הזרועות הם הביטוי הגשמי למידת החסד ומידת הגבורה האלוקיות{{הערה|כמו שכתוב ב[[פתח אליהו]]: "חסד דרועא ימינא, גבורא דרועא שמאלא".}}, שמורות על פעולה והשפעה, ובאופן פרטי, כל אחת מהזרועות מתחלקת לשלושה חלקים, פרק היד הימני העליון שהוא האצבעות של יד ימין מורה על בחינת חב"ד שבחסד, הפרק האמצעי שהוא הזרועות מורה על בחינת חג"ת שבחסד, ואילו הכתפיים הן בחינת נה"י שבחסד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2800530176 אדמו"ר האמצעי נר מצוה ותורה אור, שער האמונה, פז, א].}}, ובמאמרי אדמו"ר הזקן מבואר שההתכללות של הידיים והרגליים יחד הם במספר י"ב (3 פרקים ביד ימין, 3 פרקים ביד שמאל, 3 פרקים ברגל ימין ו3 פרקים ברגל שמאל), והתכללות זאת קשורה עם ההתכללות של י"ב מחנות ו[[י"ב שבטים]], שהשורש שלהם הוא מ[[י"ב גבולי אלכסון]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32919&st=&pgnum=272 מאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות ומועדים חלק א', פרשת בשלח, עמוד רנט] (וראה שם עמוד רסח). ומקורו בזוהר פרשת ויחי דרמ"א ע"א..}}.

(בתורת הקבלה, מכונות הכתפיים בשם 'פרקין תתאין' כיון שמסתכלים על הידיים בסוד 'שאו ידיכם קודש', כשהזרועות מונפות כלפי מעלה, ואזי האצבעות שמורות על המוחין שבחסד - הן העליונות, 'פרקין עילאין', ואילו הכתפיים הן החלק התחתון, 'פרקין תתאין'{{הערה|פרי עץ חיים שער התפילין.}}).

במקומות מסויימים בחסידות הכתפיים מורות בעיקר על צד האחור, וכלשון חז"ל "כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו, שלא ברצונו", כלומר מי שמשליך חפץ לחברו מאחורי הכתף, כיון שאין רצונו בכך וכל ההשפעה היא בדרך אחור{{הערה|1=ראו לדוגמא [[קונטרס אחרון - פרק ו']], [https://chabadlibrary.org/books/4001381062 לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פד, ב], [https://chabadlibrary.org/books/4001380701 לקוטי תורה מסעי צד, ב]. ועוד. בנוגע למשמעות המושג השפעה בדרך אחור, ראו ביתר הרחבה בערכים [[אחור באחור]] ו[[אחור בפנים]].}}.

למרות שהכתפיים מחולקות לכתף ימין וכתף שמאל, אין בהם התחלקות ניכרת והם מתאחדים בגוף, והדבר מורה על השורש שלהם הוא בבחינת אחורי הדעת{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק ז' (במדבר ב') עמוד שנ.}}.

===בגימטריא ת"ק===
{{ערך מורחב|ערך=[[חמש מאות]]}}
בצד האחורי של הראש נמצא מוח הדעת, ומתחתיו שתי הכתפיים. עניין זה בגוף משתלשל מכך שדעת הוא שורש שני הקוים דימין ושמאל - חסד וגבורה. ושתי בחינות אלו (שתי ה"כתפיים" של הדעת) נמצאות ב[[דעת עליון ודעת תחתון|דעת תחתון]], למעלה יותר - בדעת ד[[אריך אנפין]], ולמעלה  יותר בדעת ד[[עתיק]].

שתי כתפיים אלו כלולות כל אחת מהן מחמש{{הערה|חמש חסדים שבקו הימין: חסד שבחסד, חסד שבגבורה וכו' עד חסד שבהוד. וחמש גבורות שבצד השמאל גבורה שבחסד, גבורה שבגבורה וכו' עד גבורה שבהוד.}}, אלא שלמעלה (באריך אנפין ובעתיק) הן בבחינת גדולה ולכן הם חמש '''מאות''' – ת"ק.

וזהו "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"{{הערה|שמות כז יד.}} שהיה במשכן{{הערה|ד"ה לא היו ימים טובים לישראל, חמישה עשר באב תשמ"ז.}}: המשכן רומז לגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שאז שם ה' יהיה פעמיים י-ה (ולא כמו עכשיו, ששתי האותיות האחרונות הן ו-ה). והעניין בזה, זה שהיום יכולות הקליפות לקבל חיות מאותיות ו-ה הוא משום שלא מאיר בהן האלוקות שלמעלה מעולמות, אבל לעתיד לבוא יאירו בהן "כתפין דעתיק" ואז הן יהיו באותה דרגה כמו שתי האותיות י-ה (וזהו "ביום ההוא '''יהיה''' ה' אחד"{{הערה|זכריה יד ט.}}, שלעתיד לבוא יהיה ה' שתי פעמים י-ה).

[[עבודת השם|ובעבודת ה']] הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות{{הערה|אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.}}

==ברייטע פלייצעס==
'ברייטע פלייצעס' הוא ביטוי מ[[אידיש]] שמשמעו 'כתפיים רחבות', כלומר שאדם כזה שיש לו כתפיים רחבות אפשר 'לסמוך' ו'להישען' עליו.

הרבי השתמש בביטוי זה בהקשרים שונים, כגון בנוגע לביצוע ה[[שליחות]]{{הערה|"כ"ק מורי וחמי אדמו"ר יש לו 'גענוג ברייטע פלייצעס' לפעול שליחותו בכל מקום ובכל זמן על ידי כל אדם ובלבד שיעמוד השליח בקישור עם המשלח" (אגרות קודש חלק ו' עמוד שמט).}}, בנוגע להשתמטות מהשתתפות ב[[בחירות]]{{הערה|אג"ק חלק יא קסז.}}, ועוד.

==ראו גם==
*[[אפוד]]
*[[י"ב גבולי אלכסון]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אברי גוף האדם]]