עריכת הדף "טהירו עילאה"

{{סדר ההשתלשלות}}
המושג '''טהירו עילאה''' מקורו בספר הזוהר{{הערה|בראשית טו א: "בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה".}}, ונחלקו בו תלמידי האר"י{{הערה|הערת הרבי על ספר המאמרים תרנ"ט, עמ' רנ (בהוצאה הישנה עמ' עח).}} ז"ל האם הכוונה ל[[אור אין סוף]] '''שלפני''' ה[[צמצום]] (שיטת [[עמק המלך]], על פי קבלת [[מהר"י סרוג]]){{הערה|בפרטיות יותר כותב שם, שטהירו עילאה הוא ה[[רשימו]] שנשאר ב[[אויר]] קדמון לאחר ש[[ה"א]] האחרונה של [[שם ס"ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.}} או ל"[[אדם קדמון]]" (א"ק, הדרגה הראשונה '''שאחרי''' הצמצום - שיטת ר' [[חיים ויטאל]]). הרבי{{הערה|בהערה הנ"ל על ספר המאמרים תרנ"ט.}} משאיר ב"צריך עיון" את הטעם שרוב המאמרים בתורת החסידות נוקטים דוקא בשיטת עמק המלך{{הערה|למרות שמקובל אצלנו שהרח"ו '''הוא''' המקבל המוסמך של דברי [[האר"י|האר"י ז"ל]].}}.

מאחר ועניינו של א"ק מתבאר [[אדם קדמון|בערך בפני עצמו]], בערך זה מוסברת רק שיטת עמק המלך (וראוי להעיר, שבמאמרים הנוקטים כשיטת עמק המלך נקרא א"ק "טהירו תתאה").


==ענינו==
טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר".

טהירו עילאה נקרא בשם אויר קדמון ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. הקו וחוט הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות.

על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]].

במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות. 

במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות]] החקיקה, לעומת עשר הספירות של [[עולם האצילות]] שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]].

טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום.

בבחינת טהירו עילאה כלול גם בחינת ה[[תענוג הפשוט]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/122a.htm נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א].}}.

==ראו גם==
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]
*[[שעשועי המלך בעצמותו]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]