עריכת הדף "חמדת ימים"

'''חמדת ימים''' הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי קבלת האריז"ל, ובו הלכות והנהגות על פי הלכה וקבלה. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שכתב שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת. זהות המחבר שנויה במחלוקת. 

יחס רבותינו נשיאנו לספר זה מסוייג. ישנם איזכורים עקיפים לספר בתורת רבותינו, אך [[הרבי]] מעדיף לא לציין לספר זה במפורש, ומתייחס ללימוד בספר בהסתייגות.

==הפולמוס אודות הספר==
===זהות המחבר===
ישנם שלשה השערות עיקריות אודות לזהות מחברו. 
* מחברו הינו ר' בנימין הלוי מתלמידי האריז"ל, 
* מחברו הינו {{מונחון|נתן העזתי|תלמידו ונביאו של שבתי צבי}} והספר נגוע בשבתאות (בעקבות רמזים אפשריים לשבתאות בתוכן הספר).
* ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו והעלים שמו.

===דעת המתנגדים לספר===
על הספר קמו עוררים רבים, בראשם היעב"ץ{{הערה|בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'}} שטענו בתוקף כי הספר נכתב על ידי נתן העזתי מראשי כת ש"ץ, ואילו רבים אחרים טענו כי אין כל בסיס עובדתי לטענות שעל הספר. 

ויש שסוברים שהספר נכתב על ידי קדוש רק שיד זרים שלטו בו, ולכן יש שטוענים כי אין לסמוך עליו בדברים שלא נמצאו בספרים אחרים של האריז"ל{{הערה|כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך}}.

רבי [[יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין]] מקאמרנא{{הערה|זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב}} קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר{{הערה|חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'}}.

ב[[שבחי הבעל שם טוב]] מובא סיפור בו בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]] קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.

רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו הייתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי.

====תגובות למתנגדים====
בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ{{הערה|עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז}}. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב{{הערה|נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג}}. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.

===דעת התומכים בספר===
לפי דעת התומכים בספר{{הערה|ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך}}, מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של [[הרמ"ז]] שכינהו הגאון [[חיד"א]] "עייר וקדיש". 

ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש{{הערה|ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ}}.

מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת ה "יהי רצון" אחר קרבנות הנשיאים שאומרים בחודש ניסן, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהלים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.

בספר תפארת ישראל לרבי ישראל מסטנוב{{הערה|ארי שבחבורה חבורת הבעש"ט - כינויו של רא"י מסאדיגורא בנו של הרה"ק מרוזין בהסכמתו לספר}} תלמיד הבעש"ט{{הערה|תחילת פרשת אמור}} מובא "אחר כך מצאתי בספר חמדת הימים כדברי .. ושמחתי שכוונתי לדברי הגדולים".

הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת [[תקי"ד]]. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו.

יש הטוענים ש[[החתם סופר]] מצטט בספרו [[פרשת וירא]] מהספר{{הערה|ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך}}, ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר{{הערה|במהדורת ירושלים תשי"ב בחלק תולדות המחבר ע' ע"ה}} מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים. 

[[המגיד מקאזניץ]] היה מעיין בספר{{הערה|ראה עדותו של רבי צדוק הכהן מלובלין כמובא בקובץ במאמרו של מונדשיין הנ"ל}} מזכירו בספרו רמזי ישראל{{הערה|במהדו' ישנה ע' 18}}, אך כותב נגד התפילות שבחמדת ימים שבהם מוציאים את הכוונה בפה{{הערה|והנה בעל חמדת ימים עשה תפילות להוציא הכוונה בפה וזה טעות גמור כי לא ניתן רק בכוונת הלב והמוסיף להוציאו טועה.}}, ורבי [[שבתי מראשקוב]] מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו). רבי חיים אבולעפייא נתן הסכמה לספר, ובספרו שבות יעקב{{הערה|נדרים פ"ג}} גם כן מצטט מהחמדת ימים.

בנוגע לדעתו של בעל העטרת צבי מזידיטשוב ישנם מסורות שונות. למעשה מוכיח הרב יהושע מונדשיין{{הערה|במאמרו שבהיכל הבעש"ט גליון ז'}} כי הספר מוזכר בפירוש כמה פעמים בעטרת צבי, כולם בציטוטים שמספר מקדש מלך להרמ"ז שמביא בשמו, וגם כאשר מופיע "ספר פלוני" במקום חמדת ימים, הרי זה תיקון של המדפיסים על דעת עצמם.

רבי חיים פלאגי' אב"ד איזמיר כתב מאמר ארוך בשבח הספר חמדת ימים{{הערה|נדפס בספר "תעלומת ספר", (קישור בסוף הערך) פרק שביעי}}. בתוך הדברים הוא כותב "הדבר בדוק ומנוסה כי נראה המבחן והנסיון, כי כל דבריו אמת וצדק ונאמנו מאוד, כי כל השומע דבריו כי נעמו עושה פעולה גדולה בגופו ואבריו ונשמתו להחזירו בתשובה שלימה ולקנות הארת קדושת ויראת ה' תמיד פעולת צדיק לחיים, והרי אמרו רז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב".

==בתורת חב"ד==
[[קובץ:כתיק חמדת ימים.JPG|שמאל|ממוזער|צילום מחיקת ציון לספר חמדת ימים [[כתב יד|בכתב ידו]] של הרבי]]
הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, ישנה מחלוקת בין החוקרים האם יש בכלל ראיה מכך ליחסם של רבותינו לספר (כשגם ספרים חשובים לא פחות אינם מובאים בספרי רבותינו){{הערה|ראה במאמרו של הרב מונדשיין הנ"ל}}. ישנם הטוענים כי [[אדמו"ר הזקן]] מביאו ב[[קונטרס אחרון]] לסימן רפ"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49263&hilite=56dfff48-6e67-4186-8262-e308031b5d34&st=%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D+&pgnum=171 סימן רפ"ה סעיף א'] ושם הציון הוא ל"ח"ה ח"ב פט"ו", ובחמדת ימים הוא בח"א פ"ג.}}.

כמו כן יש הטוענים{{הערה|ראה בהערות התמימים ואנ"ש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן.}} כי ציטוט עקיף מהספר מובא מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן.}} ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י{{הערה|ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד.}}. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר{{הערה|ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד.}}.

במכתב לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', ב'תסט]. וראה מאמר בענין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&hilite=85cacae0-fd82-45f0-b495-b157169beaea&st=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=1304 דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים].}}. כמו כן [[הרבי]] מציין ספר זה רק בשם ספר שדי חמד שמביא את דבריו, וכותב כי אין הספר תחת ידו לעיין בו{{הערה|1=‏‎[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}. כמו כן, פעם ציינו [[הנחה|המניחים]] שהעלו על הכתב את שיחתו של [[הרבי]] לספר חמדת ימים, כמקור למנהג ש[[ילדי ישראל]] יתנו [[צדקה]] ב[[חנוכה]], והרבי ב[[הגהה|הגהתו]] מחק את איזכור הספר, והחליף ל"כן מובא מנהג" מבלי ציון מקור{{הערה|ליקוט מענות קודש - חנוכה, ע' 13 (ראה צילום כתב יד קדשו של הרבי בתמונה שבערך).}}.

הרב [[יהודה לייב גרונר]] העיד אשר פעם שאל את הרבי, האם לציין לספר זה במנהגים שלא נמצא להם מקור במקומות אחרים. וענה הרבי, אשר מכיון שאודות מחבר ספר זה ישנן הרבה תרעומות אם הוא בר סמכא ולמי היה שייך, וכמה גדולי ישראל התרחקו ממנו, לכן לא כדאי לציין אליו. ואף אין כדאי להביט בו{{הערה|1=[[הערות וביאורים]] [http://haoros.com/archive/?kovetz=839&cat=11&haoro=0 גליון תתלט].}}

בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו קיימות שבע מהדורות שונות של ספר חמדת ימים. הרב מונדשיין מצייין במאמרו{{הערה|היכל הבעש"ט גליון ז'}} כי בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו כלולים רק ספרים תורניים, שלא כספרייתו של אדמו"ר הריי"צ שנועדה לציבור הרחב ומשום כך באו בה גם ספרים שאינם על טהרת הקודש.

בסידור של [[המגיד ממזריטש]] מצוין כמקור לנוסח התפילה המיוחד ב[[סידור אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתפילות לימים נוראים במילים "וכל הרשעה בעשן תכלה" [http://shulchanharav.com/files/heores/sidur%20hamhagid.pdf הגהות אדמו"ר הזקן על סידור המגיד]}}.

==לקריאה נוספת==
*'''אר"ש חמדה - בירור האמת אודות ספר חמדת ימים''' א. א. אהרונוב, תש"ע. תגובה ל'''אוצר חמדת ימים'''.
*'''חמדת יוסף''' יוסף חיים מזרחי, י"ז שבט תשס"ד ירושלים. להוכיח שמחבר הספר היה שבתאי.
*'''תעלומת ספר''' אברהם יוסף יערי, ירושלים תשי"ד הוצאת מוסד הרב קוק. להוכיח כי מחבר הספר היה רבי בנימין הלוי.
*פולמוס על יחס רבותינו נשיאנו אל הספר, [[הערות וביאורים]] [[אהלי תורה]] גליונות תתלג - תתלט.

==קישורים חיצוניים==
* יחיאל גולדהבר, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/29/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90_%D7%9C%D7%94.pdf תעלומה ואין קורא לה]''' {{PDF}} "דאטשע" ה' תמוז תש"ע. להוכיח אשר מהדיר הספר ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו.
*דוד שלמה קוסובוסקי - שחור, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48012&st=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9B%D7%AA%D7%91&pgnum=1&hilite=8dab2bc6-da5d-42f1-9886-95c1d17ffb51 אוצר חמדת ימים]''' כסלו תשס"ט בני ברק. להוכיח את צדקת הספר חמדת ימים ושמחברו היה ר' בנימין הלוי.
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/17890572 הספר חמדת ימים וגדולי החסידות]''' - [[היכל הבעש"ט]] גליון ז'. תגובתו של הרב נחום גרינוואלד באותו גליון.

{{ספרי קבלה|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]