עריכת הדף "בית המקדש הראשון"

{{לשכתב|ציטוטים באורך לא אנציקלופדי}}
[[קובץ:בית ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של בית המקדש הראשון]]
'''בית המקדש הראשון''' היה [[בית המקדש]] שנבנה על ידי [[שלמה המלך]]. עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, שאז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך [[בבל]].

==בניית המקדש==

כשישב [[דוד המלך]] על כסא מלכותו שב[[ירושלים]], בארמון עשוי אבן, הציקה לו העובדה שהוא יושב בבית אבן, בעת שבית ה' בנוי מעצים ויריעות{{הערה|[[ארון הברית]] שכן אז מול ארמון המלך באוהל פשוט}}. לכן ביקש רשות מאת ה' לבנות בית מפואר שם ישרה הקב"ה את שכינתו. הקב"ה הסכים לדבריו, אך הודיע לו שלא הוא יבנה את הבית, אלא בנו [[שלמה]], שימלוך אחריו לאחר מותו.

דוד קנה את המקום המיוחד לבנין בית המקדש, הוא גורן ארוונה, מלך היבוסים - [[הר הבית]], שם בנה לאחר מכן שלמה המלך את בית המקדש.

לאחר מותו של דוד והמלכת [[שלמה המלך]] אסף גם הוא חומרי בנייה לצורך בניין המקדש - בעיקר אבנים שנחצבו על ידי מומחים מצור. כמו כן ייבא שלמה עצי [[ארז]] הלבנון שהובאו בדרך הים לחוף [[יפו]], ומשם בשיירות ל[[ירושלים]]. עצים אלה נרכשו מחירם מלך צור, כפי שמסופר בספר מלכים{{הערה|מלכים א' פרק ה', פסוקים ט"ו-כ"ה.}}.

עבודות הבנייה בוצעו בהנחייתו של אומן בשם חירם ממטה נפתלי, שנשלח לשם כך בידי חירם מלך צור, בשנה הרביעית למלכותו של שלמה, במלאכה השתתפו כ-150,000 איש ביניהם 80,000 חוצבים ו-70,000 סבלים{{הערה|"וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר", מלכים א' פרק ה' פסוק כ"ט}} כמס אשר גבה שלמה. הבית נבנה מאבני גזית והתקרות ארזים. כמו כן צופו קירות הבית מבפנים ארזים על מנת שיוכלו לצפותם זהב.

בחודש בול ([[חשוון]]) בשנה האחת עשרה למלכותו של שלמה, שבע שנים לאחר תחילת הבנייה נשלמה בניית המקדש.

בניית המקדש מתוארת גם היא בספר:
{{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ו', פסוקים י"ד-ל"ח|תוכן=(יד) וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ; (טו) וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד-קִירוֹת הַסִּפֻּן, צִפָּה עֵץ מִבָּיִת, וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים; (טז) וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי (קרי: מִיַּרְכְּתֵי) הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת, וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; (יז) וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי; (יח) וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים, הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה; (יט) וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה'; (כ) וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר, וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז; (כא) וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר, וַיְעַבֵּר ברתיקות (קרי: בְּרַתּוּקוֹת) זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב; (כב) וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת, וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב; (כג) וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; (כד) וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית, עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו; (כה) וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי, מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים; (כו) קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי; (כז) וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל-כָּנָף; (כח) וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב; (כט) וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן; (ל) וְאֶת-קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן; (לא) וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית; (לב)וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב, וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב; (לג) וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית; (לד) וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים, שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים; (לה) וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים, וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה; (לו) וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים; (לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו; (לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו, וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.}}

במעמד חנוכת בית המקדש שא שלמה המלך דברי תפילה וברכה, ובהם פירוט ארוך על ייעודו של בית המקדש:
{{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ח', פסוקים י"ד-כ"א|תוכן=(יד) וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד. (טו) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִד אָבִי וּבְיָדוֹ מִלֵּא לֵאמֹר. (טז) מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. (יז) וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (יח) וַיֹּאמֶר ה' אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ. (יט) רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. (כ) וַיָּקֶם ה' אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (כא) וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית ה' אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.}}

==מבנה הבית==

מבנה היכל בית המקדש היה בעל גובה של 30 אמות, אורך של 60 אמות ורוחב של 20 אמות. ההערכות של גודל האמה נעות לרוב בין 42–60 סנטימטר, ועל פי כך גובהו כ-12.5-18 מטרים, אורכו כ-25–36 ורוחבו כ-8.4-12 מטרים.

===האולם===
אולם הכניסה עמד במזרח המבנה. אורכו 20 אמות ורוחבו 10 אמות. גובהו של האולם 120 אמות. בקדמת האולם עמדו שני עמודים שנקראו [[יכין ובועז]] שגובהם 18 אמות וראשם 5 אמות סה"כ 23 אמות וראשם היה מגולף בצורת שושן ומעוטר ברימונים ושרשראות כמסופר בספר מלכים:
{{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ז', פסוקים כ"א-כ"ב|תוכן=(כא)וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז (כב) וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים.}}

===ההיכל===
רוחבו של ההיכל היה 20 אמות ואורכו 40 אמות. קירותיו צופו עצי ארז שצופו זהב. רצפתו של ההיכל הייתה עשויה עץ ברוש מצופה זהב וקיר ובו פתח עם פרוכת הפריד בין ההיכל לבין הדביר.
דלתות ההיכל היו עשויות עץ שמן ומשקופיהם ברוש וצופו גם הן זהב.

===הדביר===
מידות הדביר (קדש הקדשים) היו מרובעות - 20 אמה רוחבו, 20 אמה גובהו, ו-20 אמה אורכו. אחד מההסברים שניתן להבדל בין גובה הדביר לגובה בית המקדש (30 אמה), היה שרצפת הדביר הייתה מוגבהת מעל רצפת ההיכל והאולם ב-10 אמות. רצפת הדביר וקירותיו ותקרתו צופו בעץ ארז וצופו זהב. בדביר הונח [[ארון הברית]] על אבן השתייה ושלמה המלך הוסיף שני כרובים עשויים עץ [[זית]] (עץ שמן) מצופי זהב שגובהם 10 אמות וכנפיהם פרושות מקיר אל קיר. מוטת כנפי כל אחד מהכרובים 10 אמות. הכרובים עמדו צמודים לקירות הדביר. לדביר לא היו חלונות.
הדביר שימש מקום משכן לארון הברית, שבתוכו היו סט לוחות הברית השני ושברי הלוחות הראשונים. ובנוסף לארון הברית הועמדו למשמרת ארבעה פריטים: צנצנת מהמן שהיה במדבר לבני ישראל, צלוחית [[שמן המשחה]], מקלו של אהרון הכהן שקדיו ופרחיו ודורון הזהב ששלחו הפלשתים כשהחזירו את ארון הברית לישראל אחרי שגנבו אותו.
הדביר-קודש הקודשים-היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש: לקודש הקודשים היה נכנס רק הכוהן הגדול ורק פעם אחת בשנה, ב[[יום הכיפורים]].

===מזבח העולה===

המזבח במקדש היה גדול יותר מהמזבח במשכן.

מזבח זה היה עשוי אבן{{הערה|1=ראה מסכת שבת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=55&format=pdf דף נה, א]: "ומזבח הנחושת מי הוה?!". ובמסכת זבחים דף נט, ב - ס, א.}}, עם זאת הוא מכונה "מזבח נחושת" בפסוק{{הערה|"וַיַּ֙עַשׂ֙ '''מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת''' עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ"(דברי הימים-ב ד, א).}}, משום שהוא נעשה כתחליף למזבח הנחושת שעשה משה במשכן{{הערה|1=ראה מצודת דוד ומלבי"ם שם רש"י במסכת שבת המובא להלן ובמסכת זבחים דף ס, א דיבור המתחיל "הכי קאמר וכו'" אמנם ראה גם רד"ק במלכים שם (בעת בניין הבית בנה מנחושת, ובעת חנוכת הבית הוסיף (לשיטה אחת בזבחים שם) מזבח אבנים).}}. אולם יש מפרשים שעל אף שעיקרו נעשה מאבנים היה גם מצופה בארזים המצופים נחושת ועל שם כך היה נקרא גם הוא "מזבח הנחושת"{{הערה|1=שלטי גבורים {{מקור}} הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51489&hilite=5287b723-602f-4319-be9c-1e6fe829c213&st=ויעש+מזבח+נחשת&pgnum=119 תורה שלמה לר"מ כשר].}}{{הערה|פירוש הרלב"ג מלכים-א פרק ח פסוק סד.}}.

בספר דברי הימים מתואר שאורכו ורוחבו היו עשרים אמה, וגובהו - עשר אמות{{הערה|דברי הימים שם.}}, אולם חז"ל במשנה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ג, משנה א.}} הסבירו כי שטח זה של עשרים אמה אינו מתייחס אלא למקום המערכה - השטח הפנוי למערכת האש שעל המזבח, בעוד שהשטח הכולל של המזבח היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה.

[[אחז]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] הזיז את המזבח שעשה [[שלמה המלך|שלמה]] ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה בדמשק.

==חנוכת הבית הראשון==
{{פסקה חסרה}}

==חורבן הבית==

{{ערך מורחב|חורבן הבית הראשון והשני}}בית המקדש הראשון עמד על תלו כארבע מאות ועשר שנים עד שהועלה באש ב[[תשעה באב]] ג'של"ח, על ידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך [[בבל]], שכבש את [[ירושלים]] והחריבה. [[כלי המקדש]] נבזזו ונלקחו לבבל, כפי שמסופר בספר מלכים ב:
{{ציטוט|מקור=מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-ט'|תוכן=(ח) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; (ט) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ.}}

==האור האלוקי בבית המקדש הראשון==
בחסידות מובא שבית המקדש הראשון הינו כנגד [[אברהם אבינו]], שמידתו [[מידת החסד]] שהוא ריבוי השפעה אך באופן [[מקיף]], ועניינו גילו מלמעלה למטה. 

בית המקדש הראשון בנה [[דוד המלך]] שהיה [[מרכבה]] למלכות ה', המיוחד בבית ראשון היתה גדולת הגילוי האור האלוקי שהאיר בו, ולכן התפשט האור אף בגבולין (בכל [[ארץ ישראל]]), וההמשכה הייתה ב[[אתעורתא דלעילא]], כמידתו של [[אברהם אבינו]] שהייתה [[מידת החסד]] והגילוי מלמעלה למטה. 

גילוי השכינה בבית ראשון היה בבחינת אור גדול, מעל ומעבר למעשי הנבראים והיכולת לקבלו, שלא היה כל כך מלובש ומאוחד במקבלים, כי בא מלמעלה, מצד הקב"ה - "ראשון" בבחינת [[אין סוף]].

ולכן היה למקדש הראשון סוף, שחרב. המשכת ה[[שכינה]] בבית ראשון הייתה התגלות [[א"ס ב"ה]] כפי שהיא ב[[מלכות דאצילות]] המלובשת בהיכל [[קודש הקדשים]] שב[[בריאה]] - [[חב"ד]] ד[[בריאה]], בלי צמצום ירידה והתלבשות בהתלבשות העולמות, אלא התגלות [[א"ס ב"ה]] ב[[לוחות הברית]] - לוחות אבן- ב[[עשרת הדיברות]] שהן כללות התורה כולה המאוחדת בעצמותו ית', ד"אורייתא וקוב"ה כולא חד". 

נמצא שב[[קודש הקדשים]], התחולל נס עצום, היינו התגלות [[עצמות|עצמות אין סוף ב"ה]] בחומר, שגם חומר האבנים היו בטלים ממש ומאוחדים באין סוף כמו ב[[אצילות|עולם האצילות]]. 

ובכדי שה[[שכינה]] תשרה ב[[בית המקדש]] והאותיות תהיינה חקוקות בלוחות הגשמיים, התלבשה ה[[שכינה]] ב[[חכמה דאצילות]] - היא ה[[תורה]], שירדה והתלבשה ב[[מלכות דאצילות]] וב[[חב"ד]] של [[בריאה|עולם הבריאה]], ולא ירדה עוד כדרך השתלשלות העולמות.

וכך התלבשה ה[[שכינה]] ב[[לוחות הברית]] שבמקדש.

=== המקור לכך בחסידות===

אודות בית ראשון מובא ב[[תניא]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]]|תוכן=והנה כשהיה [[בית ראשון]] קיים שבו היה ה[[ארון הברית|ארון]] וה[[לוחות הברית|לוחות]] בבית [[קודש קדשים]], הייתה ה[[שכינה]] שהיא [[מלכות דאצילות]]- שהיא בחינת גילוי [[אור אין סוף]] ברוך הוא - שורה שם, ומלובשת ב[[עשרת הדברות]] ביתר שאת ויתר עז, בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים, כי עשרת הדברות הן כללות ה[[תורה]] כולה דנפקא מגו [[חכמה]] עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא, וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך [[השתלשלות]] העולמות עד [[עולם הזה]] הגשמי, כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות ה[[טבע]] הגשמי, והלוחות מעשה אלהים המה, והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים ד[[עשיה]], שממנה נמשך [[אור]] וחיות ל[[עולם העשייה]], שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת [[חכמה]] עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות וד[[בריאה]] לבדן, והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם "שכינה" השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס, ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן ב[[עולם הבריאה]] כנודע לי"ח].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.beit-hamikdash.co.il/siyur_virtualy_1.html סיור וירטואלי בבית המקדש הראשון], מתוך אתר 'בית המקדש'.{{קישור שבור}}

{{הערות שוליים}}
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:מבנים]]