עריכת הדף "משנה ברורה"

{{ספר
| מאת = הרב [[ישראל מאיר הכהן]]
| מספר עמודים = א': 303, ב': 295, ג': 392, ד': 191, ה': 307, ו': 329, סה"כ: 1817
| מספר כרכים = 6
| הסכמות = * רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]]
* רבי מרדכי קלצקי
* רבי יוסף סקוביץ ורבי שלמה הכהן מ[[וילנה|ווילנה]]
* רבי שמואל זנוויל קלפפיש
* רבי בן ציון שטרנפלד
* רבי חיים אלעזר וקס
| היברובוקס = * [http://www.hebrewbooks.org/14170 חלק א]
*[http://www.hebrewbooks.org/14164 חלק ב]
*[http://www.hebrewbooks.org/14171 חלק ג]
*[http://www.hebrewbooks.org/40448 חלק ד]
*[http://www.hebrewbooks.org/14169 חלק ה]
*[http://www.hebrewbooks.org/14166 חלק ו]
| תאריך הוצאה = (1884-1907) א': תרמ"ג, ב': תרנ"ו ג': תרנ"א, ד': תרנ"ט, ה': תרס"א, ו': תרס"ז
}}
'''משנה ברורה''' הוא חיבור הלכתי של [[רב]]י [[ישראל מאיר הכהן|ישראל מאיר הכהן מראדין]], (הנודע בכינויו "החפץ חיים"), שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907. הספר הוא פירוש של חלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], תוך סיכום ושקילה בין עמדות רבים מנושאי כליו של השולחן ערוך והאחרונים בכלל. מאז הדור שלאחר חיבורו, התקבל ה"משנה ברורה" כמקור ההלכתי המשפיע ביותר על [[יהדות אשכנז]] והוא משמש נקודת ייחוס מרכזית ל[[פוסק]]ים, למורי ההלכה ולציבור הרחב.

==תיאור הספר==
ספר המשנה ברורה הוא למעשה פירוש על חלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ב[[שולחן ערוך]], העוסק ב[[הלכה|הלכות]] יום יום. והוא בא לבאר ולהוסיף על דברי השולחן ערוך. וכן להכריע ולפסוק הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות.

הספר כולל שישה חלקים וכתיבתו ארכה כשלושים שנה (עריכתו הסתיימה ב[[י"ט בחשוון]] [[תרס"ז]]).

הספר משמש כספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל, ובעיקר ב[[יהדות אשכנז]].

הספר נדפס לפי הוראת המחבר יחד עם החיבורים "[[באר היטב]]" ו"[[שערי תשובה (אורח חיים)|שערי תשובה]]" בגוף הספר אף שהוא כולל כבר בדבריו ציטוטים רבים משני הספרים הללו.

באופן כללי, נוהג המשנה ברורה לציין את המקור לדבריו בשער הציון. אך במקרים מסוימים, כגון שהרבה אחרונים מחזיקים באותה דעה מבלי חולק, או כאשר המשנה ברורה עורך ציטוט מתומצת ממספר אחרונים שכתבו דברים דומים, או כשהוא מצרף יחד קטעים המועתקים ממספר אחרונים ועוד, הוא מציין את המקור כ"אחרונים", או "תמצית דברי האחרונים".

==חיבור הספר==
הספר נערך כולו בידי החפץ חיים. עם זאת, על פי עדות בנו, הוא התבקש על ידי אביו לכתוב מספר סימנים מהלכות שבת, אותם שלח לאביו, שהכניסם לספרו לאחר שערך והגיה אותם אמנם את רוב הלכות שבת חיבר החפץ חיים בעצמו. לדעת בנו, מחמת שהספר נכתב חלקו על ידו וחלקו על ידי אביו, ניתן למצוא סתירות בפסקי המשנה ברורה{{הערה|הציטוט המלא בספרו "קיצור תולדות החפץ חיים" עמוד מ"ב ואילך: "...בא מר אבי לבקרני ואחרי משא ומתן בינינו הציע לי אבי '''להשתתף במלאכתו בחיבור''' השו"ע כו' לישב בביתי ולעסוק בהלכות שבת בעיון גדול, והוא יסמן לי סימני השו"ע שצריך אני ללמוד ולעיין ולברר ולהעלות בכתב את אשר הגה רוחי הן בפירוש השו"ע והן בביאור הלכה, וכמעשהו הוא, ולשלוח אליו הקונטרסים והוא יחזור עליהם ביחד עם חתנו הר' צבי והטוב בעיניהם יבחרו ויעלה אותם בכתביו כו'.

וקבלתי עלי אז את העבודה הכבדה אשר אכלה כל עתותי מבלי להתעניין בשום לימוד אחר, ושלחתי אליו פרי מחשבותי בכמה וכמה סימנים. אמנם בכמה סימנים אחרתי לשלוח אליו והוא בזריזותו הגדולה קדמני וגמר בעצמו הסימן ונשארו מעשי ידי אצלי. אמנם חלק היותר גדול בהלכות שבת חיבר מר אבא בעצמו או למד עם חתנו הר' צבי.

אם כי אין מאמרי מיועד לחידושי תורה רק לתאר ולספר לדור דברי ימי אבי, אף על פי כן אעיר בכאן את הקורא התורני '''כי בשביל שהכתבים לא יצאו תמיד מעט אחת נמצא לפעמים סתירות שהרב המחבר לא עמד עליהם'''. יעיין התורני במ"ב סימן שי"ח סקי"ד שכתב: אבל במוצאי שבת מותר מיד וכו', ובסימן שכ"ח סקס"ג כתב: ומה שנשאר למוצאי שבת אסור אפילו לחולה בעצמו עיין שם, '''וסיבת הדבר הוא, שבסימן שי"ח הוא מיסודו של מר אבא והוא אחז בשיטת הרא"ה''' וכמו שהעתיק הרמ"א ביו"ד סוף סימן קי"ג להלכה, '''ובסימן שכ"ח''' '''הוא כתב ידי, ואנכי העתקתי להלכה שיטת הרשב"א שחולק על הרא"ה''', עיין שם בסוף סימן קי"ג בט"ז ובנקודות הכסף והפרי חדש שם הכריע כהרשב"א וכן העתיק בחיי אדם"...
}}: 
{{ציטוט|תוכן=...בא מר אבי לבקרני ואחרי משא ומתן בינינו הציע לי אבי להשתתף במלאכתו בחיבור השו"ע כו' לישב בביתי ולעסוק בהלכות שבת בעיון גדול, והוא יסמן לי סימני השו"ע שצריך אני ללמוד ולעיין ולברר ולהעלות בכתב את אשר הגה רוחי הן בפירוש השו"ע והן בביאור הלכה, וכמעשהו הוא, ולשלוח אליו הקונטרסים והוא יחזור עליהם ביחד עם חתנו הר' צבי והטוב בעיניהם יבחרו ויעלה אותם בכתביו כו'... אעיר בכאן את הקורא התורני כי בשביל שהכתבים לא יצאו תמיד מעט אחת נמצא לפעמים סתירות שהרב המחבר לא עמד עליהם.|מקור="קיצור תולדות החפץ חיים" עמוד מ"ב ואילך}}

==מטרות כתיבת הספר==
בהקדמתו לספר מציין בעל "החפץ חיים" מספר טעמים לכתיבת הספר, ומסביר מדוע לא ניתן להסתפק בשולחן ערוך כספר לידיעת ההלכה.
#השולחן ערוך נכתב כספר סיכום ופסיקה לספרים "[[ארבעה טורים|טור]]" ו"[[בית יוסף]]", והיות שכך, בלי לימוד ה"טור" וה"בית יוסף" קשה להבין את טעמי הדינים שבו - מה שגורם לזכירה פחותה של ההלכות והסקת מסקנות הלכתיות מוטעות, במקרים מסוימים. ומצד שני לימוד הטור והבית יוסף הוא קשה וארוך. לכן נצרך ספר שיסביר ויבאר את הדינים בקיצור.
#ספרי הפסיקה שנכתבו לאחר הופעת השולחן ערוך - ודנים במקרים שונים שלא הוזכרו בשולחן ערוך, חלוקים בדעותיהם לעיתים רבות, ולאדם מן השורה אין כלים להכריע ביניהם. כמו כן החיפוש אחר הלכה מסוימת - שלא הוזכרה בשולחן ערוך, בספרי הלכה רבים, קשה ומיגע.

==השפעה==
המשנה ברורה נחשב כפוסק אחרון ברוב קהילות אשכנז, והמקובל לנהוג הלכה למעשה כהכרעת המשנה ברורה. אולם לפעמים כאשר המשנה ברורה מכריע שלא כ[[שולחן ערוך הרב]], ב[[חסידות חב"ד]] מקובל השולחן ערוך הרב כפוסק הקובע ונוהגים על פיו, גם בחצרות אחרות ישנם מקרים בהם נוהגים כשולחן ערוך הרב, זאת על פי מסורת הקהילה/החסידות ובהתאם לכך שבאופן כללי מקובל בקהילות החסידיות, לנהוג להלכה על פי מסורת אבות או מנהגי קהילה.

מאז כתיבתו, התקבל הספר כספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. ביטוי לכך ניתן למצוא בדבריו של [[החזון איש]]: {{ציטוטון|ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן ה[[בית יוסף]], ה[[מגן אברהם]] '''והמשנה ברורה''', היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית}}{{הערה|קובץ אגרות חזו"א חלק ב' איגרת מ"א }}. וכך גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] כותב עליו 'הלכה כמותו בכל מקום'{{הערה|'ההד' כרך ט' חוברת א' ירושלים תרצ"ד}}.

בהרבה מהישיבות לומדים בשיעור הלכה את ספרי המשנה ברורה, ואלפים לומדים במסגרות וארגונים ללימוד ובחינה על ספרי המשנה ברורה.

===המשנה ברורה והערוך השולחן===
בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר [[ערוך השולחן]] שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם של רבנים כספר פסיקה בסיסי, שנכתב על ידי הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], רב ו[[אב בית דין]] בקהילת נבהרדק.

השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=הנקין|{{HebrewBooks|הרב [[יהודה הרצל הנקין]]|שו"ת בני בנים|20022|ח"ב, סי' ח'|עמוד דיגיטלי=31}}}}.

למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]]. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב [[יוסף אליהו הנקין]]{{הערה|שם=הנקין}}, והרב בנימין זאב בנדיקט.

==מבנה הספר==
'''החיבור כלל בהדפסתו שישה כרכים.''' כמו כן ברוב המהדורות החדשות, הוא מודפס במתכונת הזאת.
*'''חלקים א-ב''' - הלכות השכמת הבוקר, [[תפילין]], [[ציצית]], דיני [[תפילה|תפילות]] היום, דיני [[בית כנסת|בית הכנסת]] ודיני [[ברכה|ברכות]].
*'''חלק ג''' - הלכות [[שבת]].
*'''חלק ד''' - הלכות [[עירוב]]ין ו[[ראש חודש]].
*'''חלק ה''' - הלכות [[פסח]] ו[[יום טוב]].
*'''חלק ו''' - הלכות [[חול המועד]], [[תענית|צומות]], [[ראש השנה]], [[יום כיפור]], [[סוכות]], [[חנוכה]] ו[[פורים]].
הספר כולל שלשה חלקים:
*'''משנה ברורה''' - עיקר הספר ובו תמצות דברי ה[[אחרונים]] וטעמי המצוות.
*'''ביאור הלכה''' - הרחבה וביאורים בנקודות יותר ממוקדות בהלכה.
*'''שער הציון''' - ציון מקורות ולעיתים הערות נוספות בהלכה.

==התייחסויות מ[[רבותינו נשיאנו]] לחיבור==
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו לה[[גר"א]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.}}.

אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו{{מקור}}.

[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות
ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=החפץ+חיים&pgnum=168 התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}.

הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
[[קטגוריה:הלכה]]