עריכת הדף "ישראל שמעון שיין"

[[קובץ:ישראל שמעון שיין.jpg|ממוזער|הרב שיין]]
הרב '''ישראל שמעון שיין (אזולאי)''' ([[תרי"ז]]-[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הבהרה|איך הוא מחסידי הצמח צדק אם כשהצמח צדק נפטר הוא היה בן 7?}}, ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] בירושלים ו[[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונה]], ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוהילב]] בשנת [[תרי"ז]] (וי"א שנת תרי"ד) לר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית ב[[סטארדוב]] ו[[קלימוביץ]].

אמו נפטרה בילדותו, ובשנת [[תר"ל]], עלה עם אביו לארץ הקודש.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של הרב [[בכור אזולאי]], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון [[החיד"א]]{{הערה|בן רבי יהודה זרחיה אזולאי, בן רבי משה - בעל 'זכרון משה' ו'לחם מן השמים', בן רבי רפאל ישעיה - בעל 'אמרי נועם', בן הגאון חיד"א}} ורבי [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. על פי המסורת, ביקש חמיו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים{{הערה|סיפורים ירושלמים, עמוד 168.}}.

עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.

באותה שנה הוציא את הספר "עליות אליהו", לזכר רבי [[אליהו גוטמכר]].

נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי [[שמואל סלנט]] ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].

היה איש חסד גדול ויש סיפורים רבים מ[[גמילות חסדים]] שלו, גם שימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן{{הבהרה}}.

היה לו חוש כתיבה מיוחד והיה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דאז, דוגמת 'החבצלת' של [[ישראל דב פרומקין]] ועוד.

נודע בכישרון הציור שלו. בשנת [[תרמ"א]] שלח ציור פרי מכחולו של קבר [[רחל]] ויד אבשלום אל [[משה מונטיפיורי]].

נפטר בגיל 63 (או 66) ב[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]].

==כתביו==
*'''עליות אליהו''' - לזכר ר' אליהו גוטמאכר, ירושלים תרל"ה

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]]-אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים ואביו של ר' [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] אבי [[משפחת וילהלם]] החב"דית.
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים{{הערה|1=בנו, ר' אברהם משה קירשנבוים, ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_080.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}

==לקריאה נוספת==
*'''אי"ש האשכולות''' - תולדות הגאון החסיד רבי ישראל שמעון שיין-אזולאי, ירושלים תשע"ט - תשורה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שיין, ישראל שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"פ]]