עריכת הדף "טומאה וסטרא אחרא"

'''סטרא אחרא''' הוא שם כללי '''לכל''' מציאות שאינה [[קדושה]]{{הערה|שאינה קשורה ל[[תורה]], [[תפילה]] ו[[מצוות]]}} – כולל גם [[דברי הרשות]], ואילו '''טומאה''' הוא שם פרטי לדברים '''המנגדים''' לקדושה{{הערה|באופן פרטי יותר גם ב"טומאה" עצמה שלוש דרגות זו למטה מזו, הנקראות ג' קליפות הטמאות.}}.

==סטרא אחרא==
כותב בעל התניא{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ו']]}} "'''סטרא אחרא''' פירושו צד אחר (שאינו צד הקדושה), וצד הקדושה אינו אלא דבר שבטל אצלו יתברך".

===תכלית בריאתה===
תכלית בריאת הסטרא אחרא הוא כדי לאפשר [[בחירה]] בין [[טוב]] ל[[רע]]. מאחר וה' רוצה ב[[עבודת ה'|עבודת האדם]], שהאדם '''עצמו''' יבחר בקדושה, היה "הכרח" (כביכול) לברוא גם מציאות שמנגדת לקדושה{{הערה| ומכיון שבחירת האדם צריכה להיות אמיתית, מובן ששתי האפשרויות העומדות בפניו צריכות להיראות לו שוות.}}. נמצא, ש[[רצון|רצון ה']] הוא הן בבריאת צד הקדושה והן בבריאת ה"צד האחר" (הסטרא אחרא).

===מחיצוניות הרצון===
אלא שיש הבדל גדול בין רצון ה' בבריאת הקדושה לבין רצונו בקליפות. רצונו בקדושה הוא "פנימי" – זה מה שהוא רצה "באמת", ואילו רצונו בקליפות הוא "חיצוני" – רק לצורך צדדי (על מנת שתתאפשר בחירה), ה' '''לא''' מעוניין בקליפות מצד עצמן (ולכן כשיסיימו את תפקידן הן יתבטלו לנצח).

==שתי הדרגות הכלליות==
===קליפת נוגה===
;מקור כל הקליפות הוא ה"קליפה רביעית הנקראת [[קליפת נוגה]] שבעולם הזה הנקרא עולם העשיה"{{הערה|[[תניא - פרק ז']]}}.

והיינו, בתחתית עולם העשיה{{הערה|שהוא עולם השפל שאין למטה הימנו במדרגה כלל שהוא תכלית המדריגות דקדושה דסדרי ההשתלשלות כולן.}} ישנה [[פרסא|פרסה]] המבדילה בין הקודש לחול (בין עשר הספירות דעשיה דקדושה לבין עשר הספירות שבקליפת נוגה), ועל ידי פרסה זו מסתעפת בחינת החול (קליפת נוגה) מן הקודש{{הערה|ופרסה זו היא "כתנות העור" שהלביש ה' לאדם אחרי החטא, והיא לבוש החשמל הנזכר בכמה מקומות בקבלה.}}.

בכמה מקומות מכונה קליפת נוגה בחינת האצילות של הקליפות{{הערה|ובזה כמה ביאורים: א. ששלושת הקליפות הן אהבות רעות, יראות רעות וגסות הרוח{{הערה|אוה"ת ויצא 426.}} ב. שהם ד' הימים שטעון ה[[תמיד]] ביקור קודם ה[[שחיטה]]{{הערה|אוה"ת פנחס א'קו.}}.}}. היינו, שהיחס בינה לבין לג' קליפות הטמאות לגמרי (הנקראות בריאה, יצירה ועשיה שבקליפה) – על דרך ריחוק הערך שבין עולם ה[[אצילות]] לעולמות [[בריאה]] [[יצירה]] ו[[עשיה]].

;ממוצע בין הקדושה לקליפה
בקליפת נוגה עדיין מעורב גם טוב, ולכן היא "ממוצע" בין הקדושה לטומאה. הדבר מתבטא בכך שלעיתים היא מתעלה ונכללת לגמרי בקדושה ופעמים שהיא נכללת בשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ע"ח שער מט תחילת פ"ד בשם הזוהר}}. עלייתה לקדושה וכן ההיפך תלויים בעבודת האדם: כשהוא משתמש בענייני העולם לשם קדושה מתבררים ניצוצות הקדושה שבהם ועולים לקדושה, ואילו כשמשתמש בהם לענייניו האישיים (גם שאינם איסור) הרי '''א.''' הוא מוריד אותם לג' קליפות הטמאות, ו'''ב.''' יורד איתם, ו'''ג.''' מקבל מהם (מג' קליפות הטמאות) את חיותו - עד שגופו נעשה להן לבוש ומרכבה (עד שיחזור בתשובה){{הערה|[[תניא - פרק ז']].}}.

===ג' קליפות הטמאות===
{{ערך מורחב|ערך=[[טומאה]]}}
מתחת לקליפת נוגה ישנה פרסה נוספת, גשמיית יותר, המבדלת בין נוגה לג' קליפות הטמאות לגמרי. ג' קליפות הטמאות עצמן הן החיות הכוללת של שבעים השרים, מהם מקבלים את חיותם כל האיסורים, בעלי החיים הטמאים וארצות הגויים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו א', עמ' קיא.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]