עריכת הדף "אורה"

'''אורה''' הינו סוג מיוחד ב[[אור]], ומופיע בשלוש משמעויות:

א) אורה - בלשון נקבה, שהיא בחינת "מקבלת", שהיא למטה מבחינת אור כגון:

#אור הלבנה המקבלת מהשמש.
#האור המאיר בעולמות [[בי"ע]], המקבל מאור ה[[אצילות]].
#[[ספירת המלכות]] המקבלת מה[[מידות (ספירות)|מדות]] ([[זעיר אנפין|ז"א]]).
#[[תורה שבעל פה]], להיותה מקבלת מ[[תורה שבכתב]].
#האור וההתעוררות בעבודת האדם מלמטה למעלה - ב[[אתערותא דלתתא]], ובלשון הקבלה: העלאת [[מ"ן]] של כנסת ישראל (בחינת נוקבא).

ב) אורה - מפיק ה', שענינו מפעיל את האור (פועל יוצא), והיא למעלה מבחינת אור, בהיותה מקור לאור. כגון:

#ה[[תורה]] שהיא מקור האור והחיות של כל העולמות.
#מקור התורה שהוא מקור אור התורה.

ג) אורה - אור ה', הרכב של שתי מילים. כגון:

#אור של [[ה' תתאה]] מ[[שם הוי']] - מלכות.
#אור של חמישה חומשי תורה - אור התורה.
#אור של שם הוי', והיינו האור שמאיר בשם הוי', והוא למעלה משם הוי'.  
#

==אורה ושמחה==
אף שב[[מגילת אסתר]] נמנו אורה ושמחה כשני עניינים נפרדים{{הערה|פרק ח' פסוק טז.}} ו[[חז"ל]] דייקו מכל אחד מהם פרט שונה{{הערה|תלמוד בבלי, מגילה טז, ב}}, בספרים הובאו לעיתים כענייין אחד{{הערה|משך חכמה פרשת תצוה. אמרי אדמו"ר הזקן עניינים עמ' קל. קונטרס התפילה עמ' 25.}}, בשיחת אור לחמשה עשר בשבט תשמ"ב התבטא הרבי בלשון זו כלפי האור המאיר לבני ישראל בסוף זמן הגלות, "לכל בני ישראל היה אור במושבותם"{{הערה|שמות פרק י' פסוק כג.}}{{הערה|שיחת אור לחמישה עשר בשבט תשמ"ב (שיחה ב' דקה 31:28 מסרט ההקלטה. קובץ  '''[https://drive.google.com/file/d/1Fw1YEd41RMpgf_B0ILXFVv1P7PJjFRWQ/view דברי משיח]''' לשבת פרשת יתרו תשפ"ו עמ' 15). (בסדרת [[תורת מנחם התוועדויות]] שונו הדברים, ראו הערת הרב [[ישראל גרנובטר]], קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]] [https://drive.google.com/drive/folders/1s2CdkjL9SNm_rlnkrJS4YTWMdC7QMnHt גליון רדע לשבת פרשת משפטים תשפ"ו עמ' 21]).}}.

==מקורות לעיון:==

*[[ספר הליקוטים]] ערך אורה, [[שערי אורה]] בס[[ד"ה]] וקבל היהודים פל"ב ואילך, [[לקו"ש]] חלק ג' 918, חלק י"א 343-324
==מקורות==
===אורה זו תורה:=== 
*לקוטי שיחות כרך ג' פורים,
*מסכת מגילה דף:
{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]