תוספת שבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספת שבת הוא חיוב הלכתי להוסיף מחול על הקודש, ולקבל את קדושת השבת מעט זמן קודם כניסתה, ולהמשיך את קדושת השבת מעט זמן גם לאחר צאת השבת. בזמן תוספת שבת נוהגים כל דיני והלכות שבת בדיוק כמו בשבת עצמה.

לפי המנהג הנפוץ כיום, ברוב המקומות מוסיפים כ-30 דקות קודם השבת, ובירושלים נהוג להוסיף כ-40 דקות. זמן זה מכונה בשם 'זמן הדלקת נרות', היות ובאמצעות הדלקת הנרות אנו מבטאים את קבלת תוספת השבת עלינו. הזמן הנהוג כתוספת שבת בצאתה, הוא בין 10 ל-15 דקות.

החיוב ההלכתי[עריכה | עריכת קוד מקור]

את דין תוספת שבת לומדים חז"ל מהפסוק לגבי יום כיפור, בו כתוב "בתשעה לחודש בערב"[1], שהתענית מתחילה כבר ביום התשיעי לקראת ערב, לפני שנכנס היום העשירי, ומכך שהפסוק מוסיף ואומר "תשבתו שבתכם" לומדים שכך הוא הדין גם בשבת שצריך להוסיף מחול על הקודש[2].

את הדין של תוספת שבת לאחרי השבת לומדים מהפסוק[3] שנאמר בנוגע לשבת: "זכור את יום השבת . . שמור את יום השבת", שיש לזכור את יום השבת מלפניו, ולשמור אותו מלאחריו[4].

אף שהרמב"ם והטור לא הביאו את הדין של תוספת שבת להלכה, הדין מובא בשולחן ערוך[5].

בטעם הדין של תוספת שבת, ישנם שלוש שיטות עיקריות:

  • כדי להתרחק מהאיסור, שלא יטעו ויעשו מלאכה בשבת עצמה הוסיפו זמן להרחיק את האדם מן העבירה.
  • מפני הספק, שמא זמן זה הוא כבר אחרי שקיעת החמה[6].
  • כדי להוסיף בקדושה[7].

אף שאדמו"ר הזקן כתב שאין שיעור לתוספת זו וכל אחד יוסיף כפי רצונו[8], יש המנסים להוכיח מדעת אדמו"ר הזקן שהשיעור המינימלי הוא 4 דקות[9].

לדעת רוב הפוסקים, הזמן המוקדם ביותר לקבלת תוספת שבת הוא פלג המנחה (שעה ורבע זמניות קודם השקיעה, כ-70/80 דקות), אך לפני כן לא ניתן לקבל את השבת[10].

הדעות חלוקות האם אדם מחוייב לקבל את תוספת שבת בדיבור בפה, או שמספיק שמקבל על עצמו במחשבה, אך לכל הדעות לכתחילה על האדם לקבל על עצמו תוספת שבת בדיבור[11].

הרבי מדייק שתוספת שבת היא הוספה מחול על קודש ולא מיום על הלילה, ומוציא מכך נפקא מינה הלכתית שלמרות שניתן לקדש מבעוד יום אם קיבל על עצמו תוספת שבת, דינים הקשורים עם הלילה דווקא, אינו יכול לקיים אותם מבעוד יום[12], וכן מדייק הרבי מדברי המכילתא שתוספת שבת מוסיפה קדושה גם בשבת עצמה[13].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ויקרא כג, לב.
  2. יומא פא, ב.
  3. פרשת יתרו
  4. מכילתא פרשת יתרו.
  5. סימן רס"א סעיף ב'.
  6. רש"י בראשית ב ב
  7. רמב"ן ב'תורת האדם' עניין אבלות ישנה דס"ו ע"א.
  8. שוע"ר סימן תרח סעיף ג.
  9. שו"ת בדעת רבינו בסידורו (סדר הכנסת שבת), ששיעור התוספת הוא ארבע דקות. וכ"כ גם בקצוה"ש סי' צג בבדה"ש סק"ב. אמנם בשו"ת ארץ צבי סי' ס דחה דברים אלו, וכ' שאין להוכיח מדברי רבינו לעניין זה כלום. עי"ש.
  10. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רסא.
  11. הלכה יומית מהרב ברוין, ט"ז תמוז תשע"ה קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  12. שיחת ליל ב' דחג הפסח תשי"ד.
  13. לקוטי שיחות חלק לא שיחה ב' לפרשת יתרו.

תבנית:הבהרה הלכתית