שלושת ימי ההגבלה

שלושת ימי ההגבלה הינם שלושת הימים שלפני מתן תורה (חג השבועות), בהם הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה בהר סיני. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" - על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב" כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג' - ה' בחודש סיון, והם קרויים גם כן 'ימי ההגבלה', על שם ימים אלו בעבר. (אף שאין נוהגים בהם האיסורים שנהגו בעבר)

ביום ג' בסיון בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, ציווה הקב"ה את משה להכין את בני ישראל לקבלת התורה "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה'לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי", וכן ציווה את משה שיגביל את העם מלהתקרב להר סיני בימים אלו. וכן ציווים נוספים על מנת שיהיו טהורים לקבלת התורה.

מנהגי חב"ד בימים אלו

בימים אלו אין אומרים תחנון.

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא הייתה רוח אדמו"ר הרש"ב נוחה מזה. אך כשחל ערב חג-השבועות בשבת, נהגו בליובאוויטש להסתפר בערב שבת.

כך כותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו:

"בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל ישיבה וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, אהבת רעים, לקבוע זמן ללמוד ספרי מוסר, לקבוע זמני התוועדות אשר איש את רעהו ידברו בקנין יראת שמים ומדות טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד בחדרים וישיבות".

מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, הרבי מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה למתן תורה צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לפעולה והתעסקות עם ילדים וילדות לפני ברמצוה ובתמצוה. כלומר, נוסף על הפעולה וההתעסקות עם ילדי ישראל הקטנים במשך כל השנה כולה".

הלימוד מימי ההגבלה

"על-פי הסדר שהיה במתן תורה נהגו גם החסידים בבואם להתקרב לעבודת ה': תחילה היו מקבלים עליהם הגבלות מסויימות, כמו להימנע מענייני העולם שמשתוקקים אליהם מאוד. הגבלות אלה הן תחילת ויסוד העבודה".