נחום אברהם יעקובוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

צריך עוד עריכה רבה...
(צריך עוד עריכה רבה...)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|שפה לא אנציקלופדית}}
{{לשכתב|שפה לא אנציקלופדית}}
הרב '''נחום אברהם יעקובוביץ''' ([[ט' תמוז]] [[תרפ"ו]] – [[י"ח מר-חשוון]] [[תשפ"ב]]) הוא חסיד חב"ד ליובאוויטש תושב העיר אנטוורפן אשר בבלגיה.
הרב '''נחום אברהם יעקובוביץ''' ([[ט' תמוז]] [[תרפ"ו]] – [[י"ח בחשוון]] [[תשפ"ב]]) היה מוותיקי ומנכבדי קהילת חסידי חב"ד ליובאוויטש באנטוורפן שבבלגיה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 40: שורה 40:
על גורלו של האב שמע רק לאחר המלחמה. היה זה בעת שהגרמנים כבר העמיקו את הכיבוש בצרפת, והיה מסוכן להסתובב ברחובות. האב ר' שמעון יעקב חזר מבית הכנסת ועיניו הבחינו בילד יהודי המתגולל ברחוב, קפוא ועזוב ורחמיו נכמרו. מיד כשחזר לביתו חיפש מעיל ובגדים חמים על מנת להביא לילד, אך האם התחננה בפניו שלא ייצא לרחוב ששורץ חיילים גרמנים או משתפי הפעולה הצרפתים. משראתה שהתחינות לא הועילו, ניסתה לחסום את דלת היציאה של הדירה בה התגוררו, אך האב בשלו, בעודו אומר בקול "מ'דארף האבן מסירות נפש פאר אהבת ישראל"! יצא את הדלת. יצא ולא חזר עוד. לאחר שנתן לאותו ילד יהודי קפוא את המעיל החם, נתפס בידי המרצחים ונשלח למחנות ההשמדה, שם עלה בלהב השמיימה, ולא נודע יום פטירתו ומקום קבורתו.
על גורלו של האב שמע רק לאחר המלחמה. היה זה בעת שהגרמנים כבר העמיקו את הכיבוש בצרפת, והיה מסוכן להסתובב ברחובות. האב ר' שמעון יעקב חזר מבית הכנסת ועיניו הבחינו בילד יהודי המתגולל ברחוב, קפוא ועזוב ורחמיו נכמרו. מיד כשחזר לביתו חיפש מעיל ובגדים חמים על מנת להביא לילד, אך האם התחננה בפניו שלא ייצא לרחוב ששורץ חיילים גרמנים או משתפי הפעולה הצרפתים. משראתה שהתחינות לא הועילו, ניסתה לחסום את דלת היציאה של הדירה בה התגוררו, אך האב בשלו, בעודו אומר בקול "מ'דארף האבן מסירות נפש פאר אהבת ישראל"! יצא את הדלת. יצא ולא חזר עוד. לאחר שנתן לאותו ילד יהודי קפוא את המעיל החם, נתפס בידי המרצחים ונשלח למחנות ההשמדה, שם עלה בלהב השמיימה, ולא נודע יום פטירתו ומקום קבורתו.


יחד עם חזרתו ללימודים סדירים וכניסתו בעול פרנסת הבית, החל הרנ"א לארגן סביבו חיים חסידיים בנוסח חב"ד ליובאוויטש, אותו עולם מופלא וטמיר אליו התוודע בשנותיו בצרפת תוך כדי המלחמה ולאחריה. לימים סיפר, שאפילו בשנת ה'תשי"א-י"ב כאשר היה מנסה להסביר את אשר ראו עיניו ושמעו אוזניו במחיצתו של הרבי, בכדי לקרב את הסובבים אותו לאורה של חב"ד, היו בשרו נעשה חידודין חידודין וההתרגשות הייתה ניכרת על עור גופו הגשמי. כל הגוף היה רועד בצמרמורת. עד כדי כך הייתה ההשפעה הכבירה של אותם חודשים על כל מהותו.
יחד עם חזרתו ללימודים סדירים וכניסתו בעול פרנסת הבית, החל לארגן סביבו חיים חסידיים בנוסח חב"ד ליובאוויטש, עסק בהפצת חסידות, במסירת שיעורים, בכתיבת והעתקת דא"ח מקונטרסים וספרים שהיו בידו. שעות על גבי שעות ישב ותקתק במכונת כתיבה העתקות עבור מבקשי ה', ועם עותקים אלו סבב בבתי הכנסת ובתי המדרש להפיץ דבר ה', ארגון התוועדויות חסידיות ביומא דפגרא, וקביעת שיעורים בלימוד דא"ח, ועוד.


עסק בהפצת דא"ח, אם במסירת שיעורים, או בכתיבת והעתקת דא"ח מקונטרסים וספרים שהיו בידו. שעות על גבי שעות ישב ותקתק במכונת כתיבה העתקות עבור מבקשי ה', ועם עותקים אלו סבב בבתי הכנסת ובתי המדרש להפיץ דבר ה'.
היה נוהג לשלוח בקביעות דו"חות לרבי מזמן לזמן.
התמסר להפצת המעיינות חוצה, ארגון התוועדויות חסידיות ביומא דפגרא, וקביעת שיעורים בלימוד דא"ח, ועוד. והכל מתוך התקשרות אמיתית ופנימית, ודביקות נשמתית לנשיא ומנהיג הדור. כך היה נוהג לשלוח דו"חות לרבי מזמן לזמן, ולהלן מכתב תשובה אחד מני רבים שקיבל בנושא:


ב"ה, ג' אלול, תשי"א ברוקלין.
אחד מיוצאי הונגריה שהיה פעיל באגודת ישראל ולימים אף שימש חבר כנסת מטעמה, הרב '''שלמה יעקב גרוס''', הגיע לאנטוורפן בכדי לאסוף כסף, ושם ראה את הבחור שמאוד מצא חן בעיניו, והוא הציע את השידוך עם רעייתו מרת לאנא וויינברגר{{הערה|מרת לאנא שתחי' נולדה בכ"ט טבת ה'תרפ"ט, בעיר גרוסוורדיין בהונגריה, להוריה הרב יונה אלימלך ומרת מירל וויינברגר. חמשה אחים ואחות מבוגרת ממנה הרכיבו יחד את המשפחה השלווה עד שפרצה המלחמה הארורה. אחרי כמעט 5 שנים שהמלחמה השתוללה בכל רחבי אירופה, הגיעו הגרמנים ימ"ש להונגריה בכדי "לטפל" בחצי מיליון יהודים שהתגוררו בה. גם על משפחת וויינברגר עלה הכורת, כאשר הם נשלחו ברכבות הידועות לשמצה למחנה ההשמדה אוושויץ, שם נעקדו ונשרפו על קידוש השם יחד עם מיליוני יהודים קדושים וטהורים, האב ר' יונה אלימלך והאם מרת מירל, שני האחים חיים ואליעזר, והאחות הגדולה רבקה עם שני ילדיה הקטנים הי"ד.  
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מהו"ר
נחום אברהם שי'
שלום וברכה!
בעתו קבלתי מכתבו בו מודיע אשר קבע דירתו באנטווערפן והסתדר בעניני פרנסה. ויה"ר שיהי' בהצלחה וימצא פרנסתו בנקל באופן שיוכל להתעסק לקבוע עתים לתורה בהרחבה... לטוב לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.
נהניתי ממה שכותב במכתבו שעשו התועדות בהחג י"ב תמוז בהתועדות ריעים ובהתעוררות והתחזקות באהבת ישראל וקביעות עתים לתורה. ואשמח להודע אשר החלטתם הטובה קיימו גם בפועל. וידוע אשר מט"ו מנ"א ואילך הרי כל המוסיף מוסיפים לו - לאורך ימים ושנים טובות.
בטח גם בח"י אלול הבע"ל יעשו התועדות נוסף על ההתועדות שעשו בש"ק מברכים, ויודיע בשו"ט מהגדלת חבורתם ובהוספת חברים גם מחוגים כאלו שעד עתה יודעים מעט ע"ד תורת הדא"ח.
בנוגע ללימוד הדא"ח, הנה צריך לדעת יותר ברור ע"ד הגיל שלהם וידיעותיהם בתורת הנגלה. אבל בכלל בתור התחלה של הלימוד דא"ח צ"ל הלימוד בספר התניא, דרך מצותיך להצמח צדק, קונטרס ומעין לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ומאמרים הקלים של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שעפ"י הרוב הם בהקונטרסים של י"ב תמוז, ועוד.
מוסג"פ קטע משיחת ההתועדות דש"מ אלול. ובטח יפרסם זה באופן המתאים.
בברכת כוח"ט לשנה טובה ומתוקה ופ"ש כל חבורתם שיחיו.


אחד מיוצאי הונגריה שהיה פעיל באגודת ישראל ולימים אף שימש חבר כנסת מטעמה, הרב '''שלמה יעקב גרוס''', הגיע לאנטוורפן בכדי לאסוף כסף, ושם ראה את הבחור שמאוד מצא חן בעיניו, והוא הציע את השידוך עם רעייתו מרת לאנא שתחי' וויינברגר. בחודש אדר ה'תשי"ד נסגר השידוך וביום כ"ף מרחשוון ה'תשט"ו התקיימה החתונה ברוב עם בארץ ישראל. לאחר מכן קבעו מושבם באנטוורפן שם התגוררה האם מרת בריינדל (נלב"ע בשנת ה'תשד"מ) והאח ר' אליקים (נלב"ע בשנת ה'תש"ע).
לאחר המלחמה התאחדה עם שלושת אחיה ששרדו את התופת גם הם, ר' יהודה, ר' יעקב, ור' דוד, ויחדיו עשו את הדרך הארוכה באוניית מעפילים לכיוון ארץ ישראל. כמובן ששערי הארץ היו נעולים בידי הבריטים 'המנומסים' ופליטי השואה נשלחו למעצר משם שוחררו רק בעת הקמת המדינה בשנת ה'תש"ח. התיישבה בעיר בני ברק, שם השתלבה במוסדות 'אגודת ישראל', והתיידדה עם גיטה (לימים קרול) בתו של רב העיר, הגאון החסיד הרב [[יעקב לנדא]].}}. בחודש אדר ה'תשי"ד נסגר השידוך וביום כ"ף מרחשוון ה'תשט"ו התקיימה החתונה ברוב עם בארץ ישראל. לאחר מכן קבעו מושבם באנטוורפן שם התגוררה האם מרת בריינדל{{הערה|נלב"ע בשנת ה'תשד"מ.}} והאח ר' אליקים{{הערה|נלב"ע בשנת ה'תש"ע.}}.


מרת לאנא שתחי' נולדה בכ"ט טבת ה'תרפ"ט, בעיר גרוסוורדיין בהונגריה, להוריה הרב יונה אלימלך ומרת מירל וויינברגר. חמשה אחים ואחות מבוגרת ממנה הרכיבו יחד את המשפחה השלווה עד שפרצה המלחמה הארורה. אחרי כמעט 5 שנים שהמלחמה השתוללה בכל רחבי אירופה, הגיעו הגרמנים ימ"ש להונגריה בכדי "לטפל" בחצי מיליון יהודים שהתגוררו בה. גם על משפחת וויינברגר עלה הכורת, כאשר הם נשלחו ברכבות הידועות לשמצה למחנה ההשמדה אוושויץ, שם נעקדו ונשרפו על קידוש השם יחד עם מיליוני יהודים קדושים וטהורים, האב ר' יונה אלימלך והאם מרת מירל, שני האחים חיים ואליעזר, והאחות הגדולה רבקה עם שני ילדיה הקטנים הי"ד.
ביום ראשון, [[י"ח חשוון]] [[תשפ"ב]], נפטר באנטוורפן שב[[בלגיה]], ונקבר בירושלים.
 
לאחר המלחמה התאחדה עם שלושת אחיה ששרדו את התופת גם הם, ר' יהודה, ר' יעקב, ור' דוד, ויחדיו עשו את הדרך הארוכה באוניית מעפילים לכיוון ארץ ישראל. כמובן ששערי הארץ היו נעולים בידי הבריטים 'המנומסים' ופליטי השואה נשלחו למעצר משם שוחררו רק בעת הקמת המדינה בשנת ה'תש"ח. התיישבה בעיר בני ברק, שם השתלבה במוסדות 'אגודת ישראל', והתיידדה עם גיטה (לימים קרול) בתו של רב העיר, הגאון החסיד הרב [[יעקב לנדא]].
 
ביום ראשון, [[י"ח חשוון]] [[תשפ"ב]], נפטר באנטוורפן שב[[בלגיה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 70: שורה 55:
* בנו, הרב שמעון יעקב יעקובוביץ - בורו פארק, ארה"ב.
* בנו, הרב שמעון יעקב יעקובוביץ - בורו פארק, ארה"ב.


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יעקובוביץ, נחום אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבלגיה]]
[[קטגוריה:אישים בבלגיה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
30,738

עריכות