גשמיות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 6 בתים ,  22 באוגוסט 2016
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
מ (החלפת טקסט – "הקדוש ברוך הוא " ב־"הקדוש ברוך הוא ")
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ")
שורה 3: שורה 3:
כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות הא"ב ממדריגה למדריגה.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור הסובב כל עלמין הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור הסובב כל עלמין הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] > תורה אור > מגלת אסתר > צב, ד }}.
כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות הא"ב ממדריגה למדריגה.{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה]].}}. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור [[סובב כל עלמין]] המתפשט ל[[ממלא כל עלמין]], כי מספירות רוחניות לא ימצא [[גשמיות]] כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור הסובב כל עלמין הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור הסובב כל עלמין הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] > תורה אור > מגלת אסתר > צב, ד }}.


מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעינים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנק' סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכה"ג אלא בבחי' סובב ומקיף מלמעלה בבחי' ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעינים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות ד[[דצ"ח]] מן הרוחניות שנק' סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכה"ג אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה{{הערה|אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א}}.
== [[גשמיות]] של יהודי ==
== [[גשמיות]] של יהודי ==