טלית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף טלית גדול)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר תוכן מהותי ויש לערוך את התוכן הקיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרבי מעוטף בטלית בעת ברכת הבנים בערב יום הכיפורים

טלית[1] הוא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו ציצית המכסה את רוב הגוף.

אופן העטיפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרטי עטיפת טלית גדול כותב אדמו"ר הזקן[2] "ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך".

מנהג חב"ד על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה[3].

העובר לפני התיבה במעריב ומנחה - אינו מתעטף בטלית[4]

יש סימנים להכיר אותם שמשורש קין או משורש הבל, כאשר דרך האדם להיות מעוטף בטלית מימין לשמאל ומשמאל לימין הוא מבחינת הבל וכאשר דרכו וטבעו להקפיל ב' צדדי טליתו על ב' כתפיו הוא בחינת קין כו' (והבעל שם טוב היה דרכו לקפל טליתו על כתפו ואפשר היה מבחינת קין)[5].

אופן לבישת הטלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב, בחול ובשבת קודש בלבשו הטלית על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. בראש-השנה וביום הכיפורים היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב[6]

מנהג עטרה בטלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עולה לתורה כשהוא לבוש בטלית חב"ד, לצד הבימה עומד הרב יאלעס עם עטרה מכסף על טליתו כפי מנהגו.

על פי הכלל "התנאה לפניו במצוות, נהגו ברוב קהילות ישראל (ובפרט בחסידיות) להוסיף עטרה (בדרך כלל מכסף) בראש הטלית[7].

מקור המנהג בשל"ה הקדוש, שכתב כי בעזרת סימון ראוי יוכל אדם להשתמש באופן קבוע באותו הצד לעטיפת הראש, וטעם הדבר משום "מעלין בקודש ואין מורידין". דהיינו, בדומה לקרשי המשכן שהיו הלויים מסמנים אותם ומחזירים את הקרשים שבצפון למקומם[8]. וכדרכם של יהודים, כשכבר עושים סימן עושים אותו מכובד ונאה – עטרה מכסף.


ערעור ופסק למנהג זה קמו מערערים. אחד העיקריים שבהם היה ה'לבוש', שכתב: "יש המייפין מקום הנחת הראש בטלית, וטעמם הוא כי חושבים שמקום הראש עיקר. אך טעות היא זו, מפני שעיקר הטלית לכסות הגוף והכתפיים דווקא..." בעקבות הלבוש, היו מי שאף ראו בעשיית העטרה בעיה הלכתית של ממש. ניתן גם לציין את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו בנוגע לעשיית סימון בטלית למקום הראש: "והאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זה".

מנהג חב"ד בעטרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות זאת, פוסק אדמו"ר הזקן וכך מנהג חב"ד: "נהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו ולא יורידן למטה שמעלין בקודש ואין מורידין." כלומר – מסמנים את מקום הראש, אך לא באמצעות עטרת כסף בולטת לחוץ אלא עם בטנה פנימית ממשי

תחילת המנהג על פי "אשכבתא דרבי", גם חסידי חב"ד בדורו של אדמו"ר הזקן נהגו ללכת עם עטרת כסף, אבל כשנצרך הרבה כסף לשחרר את אדמו"ר הזקן מהמאסר הסירו החסידים את העטרות ומכרו אותן. ומשער בעל ה"אשכבתא דרבי", שמאז לא שבו העטרות לטליתות חסידי חב"ד...

בספרייה בספריה ב770 יש "עטרת כסף" שהייתה שמורה במשך שנים רבות בחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ. הרב שלום בער לוין שי' כותב אודותה: "בחב"ד לא נוהגים ללבוש עטרה על הטלית . . לכן מסתבר יותר שהעטרה הגיעה בירושה מזקניו הקדושים [של אדמו"ר הריי"צ נ"ע], אשר מבית טשרנוביל וטשרקס".

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדם העושה מצוה, כגון עטיפת טלית וציצית, אף על פי שנראה לאדם שהוא דבר קטן, אעפ"כ הקב"ה עושה מן מצוה או חדושי תורה לשמה שמים חדשים וארץ חדשה, כמ"ש כן תתעטף נשמתי באור הציצית העולה תרי"ג הרומז לתרי"ג אורות ד"עוטה אור כשלמה", "גאות לבש ה' עוז התאזר", "התאזר" גימטריה תרי"ג, וכמ"ש "ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ חדשים" על ידי מצוה וחדושי תורה שלכם, ומפרש השמים שמים לה', על ידי הכונה הקדושה שהיא לשם הקב"ה עושה שמים חדשים, והארץ נתן לבני אדם, פי' על ידי עשיה גשמיות של המצות עושה הקב"ה מהן ארצות החיים, ואז היא פעולה חשובה גמורה[9].

על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת אור מקיף. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון[10].

האור המקיף שבטלית מעלה את הנפש הבהמית למעלה, כי אין עליה בתחתונים עד שיורד אור להעלותה[11], והיא קבלת עול מלכות שמים הממשיכה אור על האדם[12]. ובפרטות, העטרה שבטלית מורה על מלכות דאור אין סוף המקיפה את כל העולמות[13].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב אליהו יוחנן גוראריה, אופן לבישת הטלית לתפילה, במדור 'הליכות ומנהגים', שבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 118
  • כיצד הרבי מתעטף בטלית?, במדור 'מיומן המזכיר' שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 19
  • חקרי מנהגים עטרה לטלית, עמ' י"ז, הרב אליהו יוחנן גוראריה, ה'תשנ"ט.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים