לקוטי אמרים תניא השלם
הספר לקוטי אמרים תניא השלם או התניא השלם הינה מהדורה מיוחדת של ספר התניא הכוללת מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י הרבי ברשימותיו, יחד עם ליקוט ביאורים ופירושים מכל ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שנדפסו, מראי מקומות נוספים, ופירוש צמוד תמציתי המבוסס בעיקר על רשימות שיעורי התניא שנכתבו על ידי הרב יוסף ויינברג עבור שיעורו השבועי ברדיו, והוגהו על ידי הרבי.
הספר יצא לאור בקיץ תשפ"ה תחת הוצאת לאור קה"ת ו"מכון התניא השלם" וכולל ב' כרכים גדולים ועבי כרס, המקיפים את כל חלק "ליקוטי אמרים" בתניא.
היסטוריה עריכה
בשנת תר"צ החל הרבי לעמול על ליקוט מראי מקומות לספר התניא, והעבודה נמשכה עם הפסקות שונות לאורך השנים עד סביבות תש"ל, כשהרבי חוזר וכותב לעצמו עוד הוספות הערות והגהות.
מתוכן דבריו של הרבי ניתן לראות שהרצון היה להדפיס מהדורה מיוחדת של ספר התניא עם מראי מקומות, הגהות והערות, בנוסף ליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על ספר התניא.
בשנת תש"ג כתב הרבי[1]: "אפשר שיוצא לאור פה תניא עם מראי מקומות וכיוצא בזה". וכן בשנת תש"ז[2]: "יש בתכנית שלנו להוציא לאור את התניא (וכמובן דף על דף) בתוספת מראי מקומות, הערות, השוואה לדפוס ראשון וכו'".
על תוכנית זו של הרבי, אפשר לראות מפתח דבר שהוא הרבי בשנת תשי"ד לספר מפתח ענינים לספר התניא: ""הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'"."
במשך מספר שנים העבודה על ההוצאה לאור התנהלה לאיטה, ובשנת תשע"ב הוקם "מכון התניא השלם" בהנהלתו של הרב יוסף ברוך פרידמן, הרב חיים שאול ברוק וצוות עורכים רחב, ובתמיכתו של ר' יקותיאל יהודה רוהר, בכדי להוציא את הספר לאור. החל מח"י אלול תשע"ד החל לצאת לאור בחוברות ע"י קה"ת.
אף שבתחילה התכנית היתה להוציא לאור רק את הרשימות שהרבי ציין לאורך השנים, במהלך העבודה על הספר הוחלט להרחיב ולהכניס גם את הביאורים המוגהים של הרבי, ובהמשך גם ביאור מלוקט מכתבי רבותינו נשיאינו, וכל שאר המדורים הכלולים בספר.
ההיקף של העבודה על הספר, והדיוק הרב שהושקע בו, הביאה לכך שעלות הפרוייקט עלתה מעל ל-2,500,000$, מה שעיכב במקצת את ההדפסה של הספר.
לאחר כ-17 שנה הושלמה העבודה, ובשנת תשפ"ה יצא לאור סט-מהדורה של שני ספרים על 53 פרקי לקוטי אמרים שבספר התניא הכולל מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י הרבי ברשימותיו, פירוש קצר שמיוסד על הספר שיעורים בספר התניא שהוגה ע"י הרבי, ליקוט של כל ביאורים ופירושים של רבותינו נשיאינו, וביאוריו של רבי לוי יצחק שניאורסון מתוך "לקוטי לוי יצחק" ו"תורת לוי יצחק".
בתמיכת התורמים, הוכרז על מכירה מוקדמת של הספרים בסבסוד מיוחד של 18$ בלבד לשני הספרים (במקום 100$) בחוץ לארץ, וב-70 ש"ח בלבד בארץ הקודש, ותוך זמן קצר נרכשו עשרות אלפי עותקים. הספרים הגיעו מבית הכורך בחודש תשרי ה'תשפ"ו, וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק חילקו אלפי עותקים לשלוחים העוסקים בשדה החינוך ובהפצת המעיינות.
הספר זכה לתפוצה רבה ועורר התלהבות בכל שדרות הציבור, אנ"ש והשלוחים ותלמידי התמימים, וכלל לומדי ומעייני תורת החסידות בחוגים הכי רחבים[3], בפרט בהתחשב בעובדה אשר ביאורים שונים המופיעים בספר, הביאו להבנה מחודשת בענינים עיקריים ויסודיים בספר התניא[4].
לאחר מכירת 20,000 הסטים הראשונים תוך שבועות ספורים, בשל הביקוש הרב, הודפסו כעוד 20,000 סטים. גם סטים אלו נמכרו במחיר מוזל לזיכוי הרבים - כ-18$ בלבד.
מערכת ההוצאה לאור עריכה
כאשר הוחלט על הקמת המערכת להוצאה לאור של הספר, נפתח מכון תורני מיוחד תחת אחריות הרב אהרן לייב רסקין, שיחד עם עשרה אברכים הבקיאים בתורת רבותינו נשיאינו החלו לעבור בדקדוק על כל ספרי רבותינו נשיאינו וללקט בפרטיות כל מקום שישנו ביאור, פירוש והעמקה, באיזו מילה בספר התניא על חלקיו השונים.
כעבור שנתיים של עבודה מדוקדקת ובניית מפתח מפורט מתוך למעלה מ-530 ספרים, החלה עבודת עריכת הביאור והפירוש הבלול מתוך כלל תורות אבותינו נשיאינו.
על עבודת העריכה עצמה הופקד הרב מנחם מענדל קפלן[5], תחת אחריותם והגהתם של צוות בקיאים בהוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, בראשות הרב ישראל שמעון קלמנסון.
את הפרוייקט כולו ניהל הרב חיים שאול ברוק.
מבנה הספר עריכה
א'. פנים התניא: בראש כל עמוד נמצאות שורות אחדות מפנים התניא, במתכונתם של ספרי תניא הרגילים. נוסח התניא תוקן ע"פ "לוח התיקון" בעריכת הרבי.
ב'. מדור "מראי מקומות": לצד הפנים נדפסו מראי מקומות שנלקטו מתוך ה"מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים", וניתוספו עליהם מראי מקומות נוספים, ברובם - מתוך ספר מראי מקומות לפסוקים מחז"ל כו' בספר התניא להרב יעקב עמנואל שוחט, ומתוך "תניא מבואר" בעריכת הרב אברהם אלאשווילי.
ג'. מדור "לקוטי פירושים": במדור זה הוכנסו כל הביאורים והפירושים מכתבי וספרי רבותינו נשיאינו, ובנוסף הערות וביאורים של לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א) מתוך הספרים "לקוטי לוי יצחק" ו"תורת לוי יצחק", ובעיקר מתוך "לקוטי לוי יצחק - על התניא". במדור נכנסו רק ביאורים המוסבים ישירות על ספר התניא, ולא ביאורים על הענין המבואר בתניא שאינם מוסבים עליו ישירות. כדי להקל על הלומדים והמעיינים ולשם שמירה על אחידות, עברו הביאורים עריכה לשונית מסויימת, קוצרו ביאורים ארוכים, ניתוספו תיבות פענוח והסברה לביאורים שנכתבו בקיצור נמרץ, שולבו יחדיו ביאורים ממקורות שונים, וכן ניתוספו בשוה"ג ציוני מראי מקומות.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר "התניא השלם"
- השתלשלות ההוצאה לאור, הרב ברוק והרב קפלן בהתוועדות לשלוחי הרבי בארץ הקודש, חשון ה'תשפ"ו
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק כ"א ע' ל"ז
- ↑ אגרות קודש ח"ב ע' קצ"ב
- ↑ ציפייה במאות קהילות בעולם לקראת הגעת סט התניא החדש
- ↑ לדוגמא: א. שמראה מקום אחד של הרבי ואדמו"ר הצמח צדק (ששניהם נתנו את אותו מראה מקום על אותם מילים למרות שיתכן שהכתב יד של אדמו"ר הצמח צדק כלל לא היה לרמאה עיני הרבי), משנה לגמרי את ההבנה בשאלה שבראש פרק א', ומלמדת בעומק נפלא שאכן על השאלה הזו מבוסס כל החלק הראשון של התניא - עד סיום פרק ל"ד! ב. הגהה של הרבי על הביאורים של הרב יוסף ווינברג (שלא נכנסה בביאורים בספר בתניא) בתחילת פרק ל"ה, משנה את כל ההסתכלות על שני חלקי התניא, ונותנת זוית הסתכלות חדשה על כל התניא: שעד פרק ל"ד נפש הבהמית היא 'אוייב' (הן לצדיקים והן לאלו שאינם כאלו), ואילו מפרק ל"ה ואילך הנפש הבהמית הופכת להיות "המשימה", תכלית העבודה.
- ↑ הרב קפלן מסביר על עבודת העריכה של הספר.