שיר
שיר הוא תענוג הנשמה המורה על עליה והתכללות, ובעבודת השם - על ביטול.
שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע, הם ארבעת אופנים ושלבים בהתגלות והשתלשלות האור האלוקי, וכנגדן בעבודת האדם, ארבעת אופני ביטול לאלוקות.
מקור המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור המושג הוא בזוהר[1] המספר אודות דוד המלך שהעביר את היצר הרע מליבו, ובשל כך זכה שרוח צפונית תנשב בכינורו, וניגנה בכינור שלו ארבעה מיני ניגונים:
- שיר פשוט - האות י.
- שיר כפול - האותיות י-ה.
- שיר משולש - האותיות י-ה-ו.
- שיר מרובע - האותיות י-ה-ו-ה.
הזוהר מוסיף שכנגד 'שירים' אלו שהתנגנו בכינורו, חיבר דוד עשרה מיני תהילים, שעולים יחד לע"ב 'פנים', כחשבון עשר אותיות אלו.
ובהקדמת תקוני הזוהר[2] מוסיף ומפרט:
- שיר פשוט - כנגד ספירת הכתר.
- שיר כפול - כנגד חכמה ובינה[3].
- שיר משולש - כנגד חסד גבורה תפארת.
- שיר מרובע - כנגד נצח הוד יסוד מלכות.
(בסדר זה של הספירות, הן מסודרות כעין 'משולש' שהקודקוד שלו כלפי מעלה, כאשר מכל דרגה משתלשלת ונמשכת הדרגה שתחתיה).
אדמו"ר האמצעי מקשר את סוגי השיר לכלי הנגינה המופיעים בפרק האחרון שבתהילים[4]:
- שיר פשוט - הללהו בתקע שופר.
- שיר כפול - נבל-וכנור הוא קול של מתיקות, קו הימין, ותוף-ומחול הוא קול של ניגון בגבורה.
- שיר משולש - הללוהו במינים ועוגב, התכללות של סוגי השירה לסימפוניה אחת.
- שיר מרובע - צלצלי שמע וצלצלי תרועה, השמעת כל סוגי הנגינה בגילוי יחד.
בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מוסבר שענין השיר, הוא ביטול, תענוג, והעלאה והתכללות באלוקות שלמעלה מהאדם[5].
בזה עצמו, יש כמה מיני סוגים:
- שיר פשוט - התפעלות התענוג בעצם הנפש במקיף של היחידה הפועל אצל האדם ביטול פשוט לאלוקות, ביטול במציאות[6].
- שיר כפול - התפעלות התענוג הנגרמת מהתבוננות, באחד משני האופנים, או 'ניגון' של תשוקה וקירוב, בחינת קו הימין, או 'ניגון' של מרירות, קו השמאל, מהתבוננות בשפלות וריחוק מאלוקות[7].
- שיר משולש - התכללות של ב' הקווים חדווה ומרירות יחד, שקו אחד הוא בהעלם והשני הוא בגילוי[8].
- שיר מרובע - כאשר כל סוגי ההתכללות באים בגילוי: חסד, חסד שבגבורה, גבורה. וגבורה שבחסד[9].
הרבי מבאר שכל סוגי העליות האלו הם רק בחינת שירה, לשון נקבה, ועיקר העליה תהיה לעתיד לבוא, כאשר ה'שיר' יהיה בלשון זכר המורה על תוקף ונצחיות בשלימות העליה שאין אחריה ירידה, כלשון הפסוק "שירו לה' שיר חדש"[10].
אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין הדגלים של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'[11].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשל אברהם (פיורדא), בתחילתו
- דב מנחם דברוסקין, מצווה לשורר בשבת, מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 371
הערות שוליים
- ↑ חלק ג' רכז, ב, ושם: "דָּוִד אַעְבָּר לֵיהּ מִלִּבּוֹי, וְקָטִיל לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קט) וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי וּבְגִין דָּא זָכָה, לִנְשָׁבָא רוּחַ צְּפוֹנִית, בְּכִנּוֹר דִּילֵיהּ. וְאִתְּמַר בֵּיהּ, (יחזקאל לז) כֹּה אָמַר יְיָ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וַהֲוָה מְנַגֵּן בֵּיהּ בַּכִּנּוֹר, בְּד' מִינֵי נִגּוּנִין, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, דְּאִיהוּ י'. וּבְשִׁיר כָּפוּל, דְּאִיהוּ יד. וּבְשִׁיר מְשׁוּלָּשׁ, דְּאִיהוּ ידו. וּבְשִׁיר מְרוּבָּע, דְּאִיהוּ יְדוָֹד. הָא אִינּוּן עֶשֶׂר אַתְוָון. דְּעֲבַד דָּוִד לָקֳבְלַיְיהוּ, י' מִינֵי תִּלִים. וְסַלְּקִין לְעב אַנְפִּין, כְּחוּשְׁבַּן י' אַתְוָון אִלֵּין". (וכן בהקדמת תקוני זוהר, ד, א. ועוד).
- ↑ ג, א. ועוד.
- ↑ בסדר זה לא מונים את הדעת, כיון שבמקום שהכתר נמנה - אין הדעת נמנית.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א' מב, א.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לו, א, ובמקומות רבים בחסידות.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לז, ד.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לח, ב.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לט, ד.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, מא, ב.
- ↑ מאמר י"ג תמוז תשל"ה, ד"ה 'שירו להוי' שיר חדש שירו להוי' כל הארץ.
- ↑ אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'.