משולם זוסיא אהרן יעבץ
הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ (?- תרכ"ח) היה רבה של העיר קרמנצ'וג באוקראינה בין השנים (תרט"ו - תרכ"ח), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי הרבנים בדורו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב משולם זוסיא אהרן היה צאצא ישיר בן אחר בן לגאון הרב הלל אשכנזי בעל ה"בית הילל", בתחילת דרכו הרבנית היה מורה צדק בעיירה קריוקוב הסמוכה לעיר קרמנצ'וג[1].
בשנת תרט"ו מסיבה שאיננה ברורה פנה אליו הרב אהרן זסלבסקי רבה של העיר קרמנצ'וג והציע לו לשמש ברבנות העיר במקביל אליו[2], בקרמנצ'וג התקיימו באותם הימים שני קהילות גדולות של חסידים, אחת של חסידי חב"ד והשנייה של חסידי צ'רנוביל, והרב משולם זוסיא אהרן שהשתייך לחסידי צ'רנוביל נאות להצעה, ומאותו היום והלאה במשך שלושה דורות שימשו שני רבנים בכתר הרבנות בעיר קרמנצ'וג: אחד מחסידי חב"ד והשני מחסידי צ'רנוביל, ואף תשלום המשכורת לרבנים מקופת הקהל חולק ביניהם בשווה[3].
הקשר בין שני רבני העיר בפרט ובין קהילות חב"ד וצ'רנוביל בעיר בכלל היה טוב מאוד במשך כל השנים, ולאחר פטירתו הטרגית של בנו של הרב אהרן זסלבסקי הגיע הרב משולם זוסיא אהרן לנחמו והוא כל כך הצטער עד שהרב אהרן זסלבסקי בעצמו היה צריך להרגיע אותו[4].
הרב משולם זוסיא אהרן שימש בכתר הרבנות בעיר קרמנצ'וג במשך שלוש עשרה שנה[5] עד לפטירתו בשנת תרכ"ח.
את מקומו בכתר הרבנות ירש בנו הרב ישראל יעקב יעבץ בעל "תשובות מהרי"ש".
התכתבות הלכתית עם אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר תשובות מהרי"ש שחיבר בנו הרב ישראל יעקב יעבץ מופיעה התכתבות[6] בין אדמו"ר הצמח צדק לבין הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ מהתקופה שבה הוא כיהן עדיין כמו"ץ בקריוקוב העוסקת בדיני נדה ובסוף ההתכתבות כותב אדמו"ר הצמח צדק: "לכן אני מסכים לדעת רום מעלתו", בהתכתבות נוספת בספר זה[7] בין הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ להרב יוסף תומרקין רבה השני של העיר קרמנצ'וג כותב הרב משולם זוסיא אהרן: "אך אם אפשר תיקן כך אדמו"ר מלובאוויץ' שליט"א בטלה דעתי הקלושה נגד דעתו הרמה", מהתכתבויות אלו ניתן לראות איך אדמו"ר הצמח צדק והרב משולם זוסיא אהרן יעבץ כיבדו והעריכו את הדעות האחד של השני ואף התחשבו בכך בבואם לפסוק הלכה למעשה.
בנוסף התכתב הרב משולם זוסיא אהרן עם שאר גדולי דורו כגון: רבי שלמה קלוגער[8], רבי אהרן מטשוואס[9], רבי שמואל אביגדור תוספאה[10], רבי פישל מדענאברג (דווינסק) ועוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו - הרב ישראל יעקב יעבץ ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג.
- בתו - הרבנית חנה גיטל אשת הרב שאול טרשצ'אנסקי משדה לבן.
- נכדו - הרב משה טרשצ'אנסקי רבה של קרמנצ'וג לאחר עלייתו של בנו הרב ישראל יעקב לארץ ישראל.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- על אבותינו ועל יחוסם מאת הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן ס"ד.
- ↑ על אבותינו ועל יחוסם עמוד 13
- ↑ מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי לפני עלייתו לארץ ישראל בבקשתו שיסייע לבן אחותו הרב טרשצ'אנסקי להיבחר לממלא מקומו ברבנות העיר, מכתב דומה נשלח אל הרב חיים ברלין ומופיע בעל אבותינו ועל יחוסם עמוד 49.
- ↑ שמועה מהרב התמים ר' יצחק וולפוביץ' שביקר אצל משפחת בת דודתו מרת פייגא מרינובסקי מרינובסקי בטשקנט וסיפר זאת באותה ההזדמנות, מופיע בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 181, הערה 2.
- ↑ מתוך מכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ופרש לפניו את טענותיו לזכותו לכתר הרבנות בקרמנצוג, מופיע גם בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 57.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן ח'.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן י"א.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן י"ג.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן ס"ז.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימנים י"ז ו-י"ח.