3,645
עריכות
חסיד הוא פנסאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | '''"חסיד הוא פנסאי"''' הוא ביטוי המבטא מהו [[חסיד]]. הביטוי נאמר על ידי [[הרבי הרש"ב]] וסופר שוב על ידי [[הרבי הריי"צ]]. | ||
{{ | ==השיחה בין החסיד לרבי הרש"ב== | ||
{{ציטוט|באחת המסיבות{{הערה|[[התוועדויות]]}} - היה זה בוירצבורג בשנת תרס״ז - שאל החסיד רבי יוסף יוזיק הורביץ{{הערה|נקרא גם ייזשע מדוקשיץ, או ייזשע ממוסקבה וכן ייזשע מורשה - מפני שהי' דר במשך ימי | |||
חייו בערים אלו.}} | |||
את הרבי: חסיד מהו? | |||
ענה לו הוד כ״ק הרבי מהורש״ב נ״ע: | |||
- חסיד הנו פנוסר - פנוסאי. | |||
לפנים היו פנסי אור קבועים במקומות שונים בעיר, ובשעות הערב היה | |||
איש מיוחד, המצויד במוט ארוך שבראשו גולת אש, מדליקם. לאיש זה קראו | |||
״פנוסר״ או ״פנסאי״. | |||
שאל החסיד: מה הדין כשהפנס קבוע במדבר שממה? | |||
ענה לו הרבי: | |||
- הרי, שאף שם יש להדליק את הפנס, כדי שכולם ידעו ויראו שהמקום הנו מדבר | |||
שממה, וכדי שהשממה תתבייש בפני אור הפנס. | |||
שאל שוב החסיד: ומה הדין אם הפנס קבוע בים? | |||
ענה לו הרבי: | |||
- הרי שיש להתפשט, לקפוץ אל תוך הים ולהדליק את הפנס. חזר החסיד ושאל: | |||
האומנם זהו חסיד? התבונן הרבי שעה קלה וענה: | |||
- אכן, זהו חסיד. | |||
העיר שוב החסיד: אינני רואה את הפנס. ענה לו הרבי: | |||
- מכאן שאינך פנוסר. | |||
שאל שוב החסיד: כיצד נעשים פנוסר? ענה לו הרבי: | |||
- צריכים להיות סור מרע. ויש להתחיל מעצמו. לצאת מחומריותו ולרחוץ את | |||
עצמו. בשעה שהאדם חומרי, הוא נתקל תמיד בחומריות וכשמזדככים רואים גם את | |||
עדינותו של הזולת. | |||
החסיד לא הרפה, והמשיך לשאול: האם מותר לתפוס את הזולת בגרונו? | |||
ענה לו הרבי: | |||
- בגרונו לא, אבל בקצה בגדו - כן.|ספר השיחות ה'תש״א עמודים .137-136 שיחת י"ג תמוז תשכ׳׳ב | |||
- הסבר ארוך על סיפור זה מ[[הרבי]]. "אור החסידות׳׳ עמודים 224-213}} | |||
==ביאור הרבי על הסיפור== | |||
[[הרבי]] ביאר את הסיפור בשנת [[תשכ"ב]]{{הערה|שיחו"ק תשכ"ב, י"ג תמוז}}, תוך שהוא עובר על כל קטע מהסיפור ומפרש אותו: | |||
את ה'פנס' פירש [[הרבי]] כך: | |||
{{ציטוט|הענין של הפנס מובן הרי בפשטות, שזה מוסב על נר הוי' נשמת אדם. לכל יהודי | |||
יש הרי את הנפש השנית שהיא חלק אלוקה ממעל, וכפי שמוסיף בזה אדמו"ר הזקן (תניא | |||
פרק ב') – ממש. שנשמת אדם הנלקחת מהוי', נקראת בשם נר – פנס.}} | |||
המשיך [[הרבי]] וביאר: {{ציטוט|יכול להיות נשמה גדולה ביותר, אך כל זמן שהיא לא | |||
הודלקה, הרי למרות שיש לה אכן את כל הענינים בכח, אך היות שזה לא בא בפועל, היא | |||
איננה מאירה לשני ובמילא היא לא ממלאת את תפקידה.}} | |||
[ | וזהו תפקידו של ה[[חסיד]]: {{ציטוט|וזה המוטל על חסיד: הוא צריך להיות "פנסאי", להסתובב לחפש היכן נמצאים פנסים | ||
שמאיזו סיבה שתהיה הם עדיין לא הודלקו, ולהדליקם.}} | |||
המשיך [[הרבי]] ומבאר מהו הפנס במדבר ובים?: {{ציטוט|לאחר המענה של הרבי נ"ע שחסיד הוא פנסאי, זאת | |||
אומרת, שחסיד צריך לוותר על עניניו בשביל לעורר יהודי שני, | |||
עדיין יש מקום לשאלה, האם הוא מחוייב להניח השתדלות על | |||
הפנסים האלו הנמצאים במדבר או בים.}} | |||
שאל | מיד שאל [[הרבי]]: {{ציטוט|מה הענין של מדבר וים? ... "וויספע" פירושו מדבר שמם – אחד כזה שאין בו שום מעלות כלל, הוא "שמם" מכל | ||
המעלות, אין לו לא תורה, לא חכמה, לא מדות טובות, לא דרך ארץ, עד שאין בו שום ענין | |||
של אנושיות ... הרי כאשר הפנס נמצא במדבר שמם, זאת אומרת, שהנר | |||
הוי' נשמת אדם נמצא בגוף ונה"ב שלא נושא בתוכו אף לא | |||
שׂערה של אנושיות, כל מציאותו אינה אלא חוצפה, נשאלת | |||
השאלה, האם גם אז צריך להניח השתדלות להדליק את הפנס?}} | |||
בכל זאת, ענה [[הרבי]], יש 'להדליק את הפנס', גם כאשר מדובר ביהודים בדרגת "וויספע" - מדבר. | |||
{{ציטוט|התועלת שתבוא מהדלקת הפנסים הנמצאים במדבר היא, כפי שהרבי נשמתו עדן ביאר, | |||
כפולה: א) יראו שזהו מדבר שמם. ב) המדבר יתבייש מהפנס.}} | |||
כלומר - שהתועלת הראשונה היא ש"יראו שזהו מדבר שמם" - יראו את כל החסרונות בהתנהגות של "מדבר" ויתרחקו ממנה, והתועלת הנוספת היא שאותו אחד שנמצא בבחינת "מדבר", יפסיק את התנהגותו ויחזור לדרך המוטב. | |||
חזר [[הרבי]] לבאר מהו הפנס שנמצא בים?: | |||
{{ציטוט|לאחר התשובה על השאלה בנוגע לפנס הנמצא במדבר, באה השאלה בנוגע לפנס | |||
הנמצא בים, שכמדובר לעיל, זהו ... ההיפך ממדבר. ... הרי אין מים אלא תורה (ב"ק יז, א), הנה כאשר אחד לומד | |||
תורה באופן שמתמלא לגמרי עם מים של תורה, הוא נקרא ים. אך אעפ"כ יכולה להיות מציאות ... שיש לו אכן הרבה תורה, אבל אין לו יראת שמים ... שאז זהו – כפי שאמר פעם אחד – תורה חשוכה. היא איננה | |||
מאירה. | |||
... וכאן נשאלת השאלה: כיון שהשני מלא וגדוש מתורה, כמים לים מכסים, ואף על פי כן אין | |||
לו יראת שמים, הכיצד ניתן להדליק פנס זה הנמצא אצל השני, לעורר אצלו יראת שמים, בזמן שאפילו | |||
התורה לא תפסה אותו?}} | |||
ענה [[הרבי]]: | |||
{{ציטוט|ועל כך ענה הרבי נשמתו עדן, שצריך להוציא את הלבושים ולקפוץ לים, ואז יוכלו להדליק את | |||
הפנס. עם לבושים, לבוש המעשה, לבוש הדיבור ואפי' לבוש המחשבה, לא ניתן לתפוס את | |||
השני, משום שרואים הרי שלמרות שהוא מלא וגדוש בתורה, גם כך זה לא תפס אותו, אך | |||
כאשר יוצא הוא מעצמו, וקופץ לתוך ים המסירות נפש, שמסירות נפש מגיע הרי מעצם פנימיות הנשמה, | |||
שהעצם הוא למעלה לא רק מהלבושים מחשבה דיבור ומעשה אלא גם מהבנה והשגה – הרי אז העצם | |||
שלו תגיע לעצם של השני ותעורר אותו.}} | |||
הרבי | מבאר [[הרבי]] מהו העניין של שאלת החסיד "האם מותר לתפוס את הזולת בגרונו?": | ||
{{ציטוט|לאחר מכן מגיע סיום השאלה (ביאור השאלות בינתיים, ראה להלן סט"ו ואילך.), | |||
האם מותר לתפוס את השני בצוואר, זאת אומרת, האם מותר ללכת בדרך של היפך דרכי | |||
נועם ודרכי שלום, ולהכריח את השני, כיון שהיות שתובעים ממנו הרי מסירות נפש, אם כן ייתכן | |||
שמותר לו לנהוג גם עם השני בדרך כזו? הנה על כך היה המענה של הרבי נשמתו עדן, שבנוגע | |||
לעצמו תובעים אכן מסירות נפש, אבל בנוגע ליהודי שני, לא ניתן לתפסו אלא בצווארון חולצתו, | |||
כיון שאפילו בלבושים זה ענין חיצוני, אבל אסור לגעת בגוף שלו, ועל אחת כמה וכמה – בנשמתו.}} | |||
מסכם [[הרבי]]: | |||
{{ציטוט|וזוהי כללות ההוראה שהרבי בעל השמחה והגאולה מסר, שעל הוראה זו הוא מסר | |||
את נפשו, והוא גם קישר זאת עם יום הגאולה: | |||
שהתפקיד של חסיד – כלומר, התפקיד של כל אחד ואחת מבני ישראל, וכידוע | |||
שאדמו"ר הזקן אמר, שחסידות אינה רק חלק מעם ישראל, אלא סוף כל סוף יהיה זה חלקם ונחלתם | |||
של כל ישראל – הוא להדליק את הפנסים של היהודים שנמצאים באופן של מדבר ואפילו | |||
כאלו הנמצאים באופן של ים, וצריך לעשות זאת דווקא בדרכי נועם ובדרכי שלום, ואז | |||
הרי הוא ממלא את תפקידו להיות פנסאי, או כלשון השני "נרות להאיר", להאיר את חושך | |||
העולם, עד שהעוה"ז הגשמי והחומרי יהיה דירה לו יתברך.}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/68639_he_1.pdf קובץ "חסיד הוא פנסאי" וביאור הרבי בעניין] {{PDF}} | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/454204 הסיפור "חסיד הוא פנסאי" - מעובד, באתר chabad org] | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=3629&CategoryID=77 וידאו של הרבי מבאר את הפתגם, באתר chabad org]''' | |||
{{הערות שוליים}} | |||