839
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
'''מלחמת לבנון הראשונה''' (מכונה גם: מבצע שלום הגליל) הייתה מלחמה בין מדינת ישראל לארגון שקרא לעצמו ארגון אש"ף (פלסטין-עם שלא קיים והומצא באמצע שנות ה60)שישב אז בלבנון. המלחמה החלה ב[[ט"ו סיוון]] [[ה'תשמ"ב]], והסתיימה ב[[י"ב תשרי]] [[ה'תשמ"ג]], אך צה"ל נשאר בלבנון עד שנת ה'תש"ס.
==הרקע למלחמה==
משנת ה'[[תש"ל]] שהו ארגוני טרור ערביים בלבנון, וביצעו משם פיגועי טרור נגד [[ארץ ישראל|ישראל]].
בשנת ה'[[תשל"ח]], נכנסו כוחות [[צה"ל]] לדרום לבנון במסגרת 'מבצע ליטני', ניהלו קרבות מול מחבלי [[אש"ף]], והשתלטו על חלק מערי דרום [[לבנון]].
[[הרבי ]] זעק{{הערה|שיחת אור לי"ד אייר - פסח שני - ה'תשל"ח}} לאחר המבצע על כך שלא כבשו את העיר צור, שם שכן המטה הראשישל [[אש"ף]], בגלל לחץ של אומות העולם, והתריע שההמנעות מכיבוש צור במבצע ליטני, תגרום לכך שיצטרכו להלחם שוב בלבנוןב[[לבנון]], ובתנאים גרועים יותר.
לאחר סיום המבצע החלו המחבלים לירות קטיושות אל עבר היישובים בגבול הצפון. בעקבות כך, החל [[צה"ל ]] לתכנן מבצע צבאי בלבנון.
ב[[י"ב סיוון]] ה'[[תשמ"ב]] התנקשו מחבלים בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, ובתגובה הפציץ למחרת חיל האוויר מתקנים של אש"ף בלבנון, ואש"ף הגיב בירי של כ-500 רקטות.
