1,412
עריכות
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
אמנם, רבים מרבותינו{{הערה|ראה אמונות ודעות מאמר ד פרק ד. וראה השגת הראב"ד לרמב"ם שם שכתב זה כ"קצת תשובה" אך חתם "וכל זה אינו שווה". ובמדרש שמואל על אבות שם (הובא בתויו"ט שם) כתב ביאור זה כדבר פשוט והביא כן מר"מ אלמושינו (שלמד כן גם ברמב"ם).}} כתבו בפשטות שידיעת ה' אינה הסיבה הגורמת לבחירת האדם, אלא להיפך - בחירת האדם היא הסיבה שמשתלשלת ממנה ידיעת ה'. כשם שאדם רואה אדם אחר רץ, אין ידיעתו מכריחה הבחירה, כך הקב"ה יודע מה שיהיה כמו שהדבר קרה הואיל והוא למעלה מהזמן, אך ידיעתו משתלשלת מהבחירה ולא להיפך (דוגמא נוספת: מגיד עתידות, או אדם שמכיר תכונות הנפש של חבירו עד שיודע במאת האחוזים מה יבחר בעניין מסויים, שברור שהסיבה היא הבחירה ולא להיפך{{הערה|דוגמא זו הובאה במכתבי הרבי דלקמן}}). הרבי ביאר באופן זה כמה פעמים לאנשים ששאלוהו אודות זה והסביר זאת בהרחבה ובדוגמאות מפורטות{{הערה|אגרות קודש ח"ג ע' מ ואילך. ע' מט ואילך. אמונה ומדע 19. ועוד}}. | אמנם, רבים מרבותינו{{הערה|ראה אמונות ודעות מאמר ד פרק ד. וראה השגת הראב"ד לרמב"ם שם שכתב זה כ"קצת תשובה" אך חתם "וכל זה אינו שווה". ובמדרש שמואל על אבות שם (הובא בתויו"ט שם) כתב ביאור זה כדבר פשוט והביא כן מר"מ אלמושינו (שלמד כן גם ברמב"ם).}} כתבו בפשטות שידיעת ה' אינה הסיבה הגורמת לבחירת האדם, אלא להיפך - בחירת האדם היא הסיבה שמשתלשלת ממנה ידיעת ה'. כשם שאדם רואה אדם אחר רץ, אין ידיעתו מכריחה הבחירה, כך הקב"ה יודע מה שיהיה כמו שהדבר קרה הואיל והוא למעלה מהזמן, אך ידיעתו משתלשלת מהבחירה ולא להיפך (דוגמא נוספת: מגיד עתידות, או אדם שמכיר תכונות הנפש של חבירו עד שיודע במאת האחוזים מה יבחר בעניין מסויים, שברור שהסיבה היא הבחירה ולא להיפך{{הערה|דוגמא זו הובאה במכתבי הרבי דלקמן}}). הרבי ביאר באופן זה כמה פעמים לאנשים ששאלוהו אודות זה והסביר זאת בהרחבה ובדוגמאות מפורטות{{הערה|אגרות קודש ח"ג ע' מ ואילך. ע' מט ואילך. אמונה ומדע 19. ועוד}}. | ||
את שיטת הרמב"ם ביאר הרבי בכמה אופנים, ומהם - שכלל זה שהידיעה מסובבת מהבחירה ולא להיפך הוא על פי כללי השכל, וידיעת הקב"ה היא למעלה מגדרי השכל והינה 'ידיעה עצמית' שאינה משתלשלת משום דבר. ועל-פי-זה הסביר הרבי, שהרמב"ם דיבר בידיעת הקב"ה שלפני ה[[צמצום]], והראשונים שאמרו ביאור הנ"ל דיברו בידיעה הקב"ה שלאחר הצמצום{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1bairSV1jtucLLFNHZXaVqumVGOHcpwLD/view הדרן על הרמב"ם תשמ"ו הערה 13 (לקוטי שיחות חלק כז עמוד 251)] וראה ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם ב[ | את שיטת הרמב"ם ביאר הרבי בכמה אופנים, ומהם - שכלל זה שהידיעה מסובבת מהבחירה ולא להיפך הוא על פי כללי השכל, וידיעת הקב"ה היא למעלה מגדרי השכל והינה 'ידיעה עצמית' שאינה משתלשלת משום דבר. ועל-פי-זה הסביר הרבי, שהרמב"ם דיבר בידיעת הקב"ה שלפני ה[[צמצום]], והראשונים שאמרו ביאור הנ"ל דיברו בידיעה הקב"ה שלאחר הצמצום{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1bairSV1jtucLLFNHZXaVqumVGOHcpwLD/view הדרן על הרמב"ם תשמ"ו הערה 13 (לקוטי שיחות חלק כז עמוד 251)] וראה ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם ב[https://drive.google.com/file/d/1HmPXWJT74ZA6xibmS7daOLlParSbE-NE/view שיחת פסח שני תשד"מ (התוועדויות עמוד 1701 ואילך)].}}. | ||
את המשנה: "הכל צפוי והרשות נתונה" יש מפרשים שהכוונה לפרדוקס הידיעה והבחירה, אך יש מפרשים שב"הכל צפוי" הכוונה לידיעה בהווה ולא לידיעה עתידית{{הערה|ראה רע"ב, מדרש שמואל, תויו"ט ועוד למשנה שם.}}. | את המשנה: "הכל צפוי והרשות נתונה" יש מפרשים שהכוונה לפרדוקס הידיעה והבחירה, אך יש מפרשים שב"הכל צפוי" הכוונה לידיעה בהווה ולא לידיעה עתידית{{הערה|ראה רע"ב, מדרש שמואל, תויו"ט ועוד למשנה שם.}}. |
עריכות