פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 5 בתים ,  02:49, 27 באוקטובר 2020
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
על פי הוראת [[הרבי]], עורכים אלפי [[חסידי חב"ד]] שבכל אתר ואתר, התוועדויות וכינוסים לרגל חג גאולת [[רבינו הזקן]]. ישנם עשרות מכתבים והתבאטויות של הרבי בנושא זה, והרבי עודד מאוד את עריכת החגיגות הללו.
[[הרבי]] ביאר ב[[י"ט כסלו]] בשנת [[תשד"מ]] {{הערה|תורת-מנחם - התוועדויות תשד"מ, כרך ב, עמ' 608-607}} אודות חגיגות י"ט כסלו:
{{ציטוט|תוכן=כאשר מדובר אודות חגיגת הגאולה די"ט כסלו, יכולים לשאול: כיצד ייתכן לתבוע מיהודי שיחגוג מאורע שאירע לפני למעלה ממאה וחמישים שנה - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה, ויתירה מזו: באופן ד"מעלין בקודש"?!
והמענה לזה - בפשטות:
י"ט כסלו עניינו - גילוי תורת החסידות, מעין ובדוגמת הגילוי דלעתיד לבא - "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'". ומכיוון שגילוי זה הוא למעלה מההגבלה דזמן ומקום, הרי אין כל פלא בכך שבעניין זה אינם חלים השינויים הקשורים עם ההגבלה דזמן ומקום, ולכן, יכולים לחגוג את החגיגה די"ט כסלו רבוי שנים לאחרי המאורע - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה.
ואדרבה: ההגבלות דזמן ומקום (שינויי הזמן והמקום מהמאורע של הגאולה בפעם הראשונה), תכליתם - שיהיה יתרון האור מן החושך... החגיגה די"ט כסלו באופן ד"מעלין בקודש", היינו, שמשנה לשנה נוסף עילוי גדול יותר לגבי הגאולה בפעם הראשונה.|מרכאות=לא}}
בהזדמנות אחרת {{הערה|י"ט כסלו תשי"ט ס"ט - קונטרס חג החגים י"ט כסלו, קה"ת תשנ"ט, עמ' 84}} ביאר הרבי שכל ההתוועדויות שבי"ט כסלו במשך כל השנים למן הפעם הראשונה, הנה כל העניינים מתעוררים לתקופת השנה, ומתאחדים ונמשכים בההתוועדות די"ט כסלו דעכשיו.
כאשר היה ד"ר אחד שהרבי לא מצא אותו בהתוועדות י"ט כסלו, הרבי כתב לו: {{ציטוט|תוכן=שמחתי לשמוע שהיית נוכח בהתוועדות של י"ט כסלו, אף-על-פי שחיפשתי אותך במקום שבו נכחת בהזדמנות קודמת [=בבית-מדרשו של הרבי], אבל לא ראיתי אותך, ייתן השם שההשראה של י"ט כסלו תעורר כל אחד ואחד להגביר את המאמצים להפצת התורה והמצוות, כשהם חדורים בחמימות ובשמחה" - כתב הרבי בשנת תשל"ט לד"ר דוד כשדן מאוניברסיטת הרווארד|מרכאות=לא|מקור='מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 128}}.
===השתתפות גדולי ישראל בחגיגות===
הרבה מגדולי ישראל השתתפו במסיבות י"ט בכסלו והשמיעו בהן מדברותיהם {{הערה|ראה בספר 'שמן ששון מחבריך', כרך ב עמ' 43, על ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק-יעקב ווייס זצ"ל; וכן רבי יוסף-דוב הלוי סולובייצ'יק}}.הרבי עודד מאוד את השתתפותם של רבים בהתוועדויות י"ט כסלו, וכך כתב לפלוני בג' בטבת תשי"ח {{הערה|'כפר חב"ד', גיליון 834, עמ' 70}}:
{{ציטוט|תוכן=שלום וברכה!
בעונג רב קבלתי את מכתבו, בו כותב אודות ההתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן, וכפי שנשיאינו רבותינו קוראים ליום זה ראש-השנה ללימוד החסידות, והרי בראש-השנה אומרים לשנה טובה תיכתב ותיחתם, וכך גם בי"ט כסלו, בנוגע לעניינים האמורים, אשר מדרכי החסידות הרי היא גם עבודת השם יתברך בשמחה וטוב לבב, וכפתגם הנעלה של הבעל-שם-טוב ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, לעבוד את השם יתברך יחד עם הגוף, ולא לדחותו על-ידי תעניות וסיגופים.
==מבצע י"ט כסלו==
{{להשלים|פסקה}}
בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב [[תשמ"א]] {{הערה|שיחות-קודש תשמ"א, כרך א, עמ' 601-599}} השמיע הרבי, כמה פעמים, את הביטוי "מבצע י"ט כסלו" שעניינו הוא לימוד בעצמו פנימיות התורה, ולאחר מכן לפעול גם על ה"חוצה", וכן גם את עניין הצדקה (כולל 'מגבית י"ט כסלו-חנוכה').
==ראו גם==