משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 29: שורה 29:


==בתורת החסידות וחיבורי [[רבותינו נשיאינו]]==
==בתורת החסידות וחיבורי [[רבותינו נשיאינו]]==
בספרי [[תורת החסידות|חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה.
בספרי [[תורת החסידות|חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה{{הערה|ראו שיחת יג תשרי תשכו בתחילתה. היום יום וכו'.}}.


מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] וכן לעיתים גם אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}.
מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] וכן לעיתים גם אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}.