משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 18: שורה 18:
{{להשלים}}
{{להשלים}}
==בחיבורי גדולי ישראל==
==בחיבורי גדולי ישראל==
רבי יהושע בועז חיבר מספר חיבורי "מראי מקומות" ל[[תלמוד בבלי]]: "מסורת התלמוד" (בימינו מכונה "מסורת הש"ס") - הכולל בעיקר הפניות למקומות נוספים בגמרא. "תורה אור" - מציין את מקורות פסוקי ה[[תנ"ך]] המופיעים בגמרא. "עין משפט נר מצוה" - הפניות לפסקי ההלכה בגמרא המוזכרת, בספרי ה[[רמב"ם]], ה[[סמ"ג]], ה[[טור]] ו[[שלחן ערוך]]{{הערה|במהדורות המצויות כיום הוסיפו המוציאים לאור עוד מראי מקומות, חלקם צוינו בסוגריים.}}.
ה[[רמב"ם]] כתב את ספרו [[משנה תורה]] ללא ציון המקורות בדברי חז"ל לדינים המובאים בספרו. מאוחר יותר הצטער על כך, כמו שכתב בעצמו באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|ודע שכל הדברים סתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חברתי . . ועל זה נחמתי שלא חברתי ענין שאני אומר לך . . שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה}}. לעומת זאת, ב[[ספר המצוות]] הרמב"ם מציין למקורות הדינים שבהם נתבארו דיני המצוה.
ה[[רמב"ם]] כתב את ספרו [[משנה תורה]] ללא ציון המקורות בדברי חז"ל לדינים המובאים בספרו. מאוחר יותר הצטער על כך, כמו שכתב בעצמו באחת מתשובותיו: {{ציטוטון|ודע שכל הדברים סתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חברתי . . ועל זה נחמתי שלא חברתי ענין שאני אומר לך . . שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה}}. לעומת זאת, ב[[ספר המצוות]] הרמב"ם מציין למקורות הדינים שבהם נתבארו דיני המצוה.


ברצונו של [[הרמב"ם]] אף היה לעבור שוב פעם על חיבורו, ולהוסיף את המראי מקומות, כמו שכתב בהמשך התשובה: "ובדעתי - אם גוזר השם יתברך - שאעשנו, אף על פי שיש בו טורח הרבה". [[הרבי]] מסיק מכך, ש"מזה מובן שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו', ובכלל כל המציינים את המקורות לספר [[הרמב"ם]] - בזה מתקיים רצונו של [[הרמב"ם]] שרצה לעשות כן בעצמו"{{הערה|שם=תשדמבם}}. ואכן במשך הדורות יגעו מפרשי הרמב"ם למצוא מקורות לדבריו. על מנת להשלים מטרה זו, יצאו לאור בהוראת הרבי ספרי [[מראי מקומות לספר משנה תורה]].
ברצונו של [[הרמב"ם]] אף היה לעבור שוב פעם על חיבורו, ולהוסיף את המראי מקומות, כמו שכתב בהמשך התשובה: "ובדעתי - אם גוזר השם יתברך - שאעשנו, אף על פי שיש בו טורח הרבה". [[הרבי]] מסיק מכך, ש"מזה מובן שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו', ובכלל כל המציינים את המקורות לספר [[הרמב"ם]] - בזה מתקיים רצונו של [[הרמב"ם]] שרצה לעשות כן בעצמו"{{הערה|שם=תשדמבם}}. ואכן במשך הדורות יגעו מפרשי הרמב"ם למצוא מקורות לדבריו. על מנת להשלים מטרה זו, יצאו לאור בהוראת הרבי ספרי [[מראי מקומות לספר משנה תורה]].
רבי יהושע בועז חיבר מספר חיבורי "מראי מקומות" ל[[תלמוד בבלי]]: "מסורת התלמוד" (בימינו מכונה "מסורת הש"ס") - הכולל בעיקר הפניות למקומות נוספים בגמרא. "תורה אור" - מציין את מקורות פסוקי ה[[תנ"ך]] המופיעים בגמרא. "עין משפט נר מצוה" - הפניות לפסקי ההלכה בגמרא המוזכרת, בספרי ה[[רמב"ם]], ה[[סמ"ג]], ה[[טור]] ו[[שלחן ערוך]]{{הערה|במהדורות המצויות כיום הוסיפו המוציאים לאור עוד מראי מקומות, חלקם צוינו בסוגריים.}}.


רבי אהרן מפיסארו כתב ספר "תולדות אהרן" בו מציין את המקומות בש"ס בהם התבארו פסוקי התלמוד. כהשלמה לכך כתב ר' אהרן בן ר' שמואל את הספר 'בית אהרן' המציין את הביאורים מתוך 36 ספרי חז"ל והמפרשים, בתוכם [[ספר הזוהר]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]] מעתיק מספר זה ב[[אור התורה]] [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/3/7/1375.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA במדבר עמוד א'שעה], ומעיר: "המראה מקומות בזוהר על כמה פסוקי' שנז' בחיבור זה הוא מספר בית אהרן שמראה מקום על כל פסוק היכן שנז' בזוהר דף פלוני עמוד פלוני".}}.
רבי אהרן מפיסארו כתב ספר "תולדות אהרן" בו מציין את המקומות בש"ס בהם התבארו פסוקי התלמוד. כהשלמה לכך כתב ר' אהרן בן ר' שמואל את הספר 'בית אהרן' המציין את הביאורים מתוך 36 ספרי חז"ל והמפרשים, בתוכם [[ספר הזוהר]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]] מעתיק מספר זה ב[[אור התורה]] [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/3/7/1375.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA במדבר עמוד א'שעה], ומעיר: "המראה מקומות בזוהר על כמה פסוקי' שנז' בחיבור זה הוא מספר בית אהרן שמראה מקום על כל פסוק היכן שנז' בזוהר דף פלוני עמוד פלוני".}}.