37,397
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
לשאלה זו מביא הרבי מספר ראיות בש"ס. | לשאלה זו מביא הרבי מספר ראיות בש"ס. | ||
==סוגיית שבור מלכא== | ==סוגיית שבור מלכא== | ||
בסיום [[מסכת עבודה זרה]] | בסיום [[מסכת עבודה זרה]] {{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=27&daf=76b&format=text דף ע"ו ע"ב.].}} מובא בנוגע לכשרותו של סכין טרף, שרוצים להשתמש בה לצורך אכילת דבר כשר: | ||
אמר [[רב עוקבא בר חמא]] ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]], ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. [[תניא]] נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן. | אמר [[רב עוקבא בר חמא]] ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]], ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. [[תניא]] נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==סוגיית איסור משא ומתן עם גוי ביום חגו== | ==סוגיית איסור משא ומתן עם גוי ביום חגו== | ||
נאמר במשנה{{הערה|עבודה זרה דף ב, א}}: "לפני אידיהן של עובדי כוכבים - שלשה ימים, אסור לשאת ולתת עמהם להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן לפורען ולפרוע מהן". ובגמרא שם נחלקו רב ושמואל: חד תני אידיהן וחד תני עידיהן. ומבואר בגמרא כי שניהם צודקים; | נאמר במשנה{{הערה|עבודה זרה דף ב, א}}: "לפני אידיהן של עובדי כוכבים - שלשה ימים, אסור לשאת ולתת עמהם להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן לפורען ולפרוע מהן". ובגמרא שם נחלקו רב ושמואל: חד תני אידיהן וחד תני עידיהן. ומבואר בגמרא כי שניהם צודקים; מאן דתני אידיהן לא משתבש דכתיב "כי קרוב יום אידם", ומאן דתני עידיהן לא משתבש דכתיב "יתנו עידיהם ויצדקו". | ||
ומבארת הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=27&daf=2&format=text דף ב' ע"א].}} מה שורש המחלוקת: ומאן דתני אידיהן מאי טעמא לא תני עידיהן? אמר לך תברא עדיף! ומאן דתני עידיהן מאי טעמא לא תני אידיהן? אמר לך מאן קא גרים להו תברא? עדות שהעידו בעצמן! הלכך עדות עדיפא. וכשנדייק את דברי הגמרא, נמצא כי הגמרא תולה את העיקר בסיבה - מאן '''קא גרים להו''' תברא עדות שהעידו בעצמן הלכך עדות עדיפא", היינו שהם חלוקים אם הסיבה עדיפא - הסיבה, או המסובב. | ומבארת הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=27&daf=2&format=text דף ב' ע"א].}} מה שורש המחלוקת: ומאן דתני אידיהן מאי טעמא לא תני עידיהן? אמר לך תברא עדיף! ומאן דתני עידיהן מאי טעמא לא תני אידיהן? אמר לך מאן קא גרים להו תברא? עדות שהעידו בעצמן! הלכך עדות עדיפא. וכשנדייק את דברי הגמרא, נמצא כי הגמרא תולה את העיקר בסיבה - מאן '''קא גרים להו''' תברא עדות שהעידו בעצמן הלכך עדות עדיפא", היינו שהם חלוקים אם הסיבה עדיפא - הסיבה, או המסובב. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:חקירות תלמודיות]] | [[קטגוריה:חקירות תלמודיות]] | ||