המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:המשך תרס ו.png|ממוזער|דף השער של המשך תרס"ו]]
[[קובץ:המשך תרס ו.png|ממוזער|דף השער של המשך תרס"ו]]
'''יום טוב של ראש השנה תרס"ו''' ('''[[המשך]] ס"ו'''; '''סָמֵ"ך וָא"ו''') הוא 'המשך' של שישים וששה [[מאמר חסידות (חב"ד)|מאמרי חסידות]], שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות [[תרס"ו]], [[תרס"ז]] וראשית שנת [[תרס"ח]]. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד, והוא הנלמד ביותר ב[[ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]].
'''יום טוב של ראש השנה תרס"ו''' ('''[[המשך]] ס"ו'''; '''סָמֵ"ך וָא"ו''') הוא 'המשך' של שישים וששה [[מאמר חסידות (חב"ד)|מאמרי חסידות]], שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות [[תרס"ו]], [[תרס"ז]] וראשית שנת [[תרס"ח]]. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד, והוא הנלמד ביותר בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.


== מדברי רבותינו אודות ההמשך ==
== מדברי רבותינו אודות ההמשך ==
שורה 14: שורה 14:
בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש"ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.
בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש"ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.


לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו"ר הזקן|רבינו ז"ל]] על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (באידיש: על תאווה אין להקשות קושיו), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא".{{הערה|{{צ-ספר|שם=יו"ט של ר"ה תרס"ו|מקום הוצאה=ניו יורק|מו"ל=הוצאת [[קרני הוד תורה]]|שנת הוצאה=תשע"א|עמ=יא}}}}
לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו"ר הזקן|רבינו ז"ל]] על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (באידיש: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא".{{הערת שוליים|'''יו"ט של ר"ה תרס"ו''', ניו יורק הוצאת [[קרני הוד תורה]], תשע"א עמ' יא.}}


==== התהוות 'יש מאין' ====
==== התהוות 'יש מאין' ====
המקובלים הראשונים ([[הרמ"ק]], [[הרמ"ע מפאנו|הרמ"ע]] ו[[האר"י]]) דנו בביאור השם [[אינסוף (פילוסופיה)#בקבלת האר"י|אור-אין-סוף]], שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא [[עצמות]] הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י ז"ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאין הקב"ה עצמו יכול להיות מקור לעולמות, כי בבריאתן הוא יוכרח להשתנות לפיהן. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא אין ואפס לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).
המקובלים הראשונים ([[הרמ"ק]], [[הרמ"ע מפאנו|הרמ"ע]] ו[[האר"י]]) דנו בביאור השם [[אור-אין-סוף]], שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא [[עצמות]] הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י ז"ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאין הקב"ה עצמו יכול להיות מקור לעולמות, כי בבריאתן הוא יוכרח להשתנות לפיהן. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא אין ואפס לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).


== מבנה הספר ==
== מבנה הספר ==
הספר מורכב משישים וששה [[מאמר חסידות (חב"ד)|מאמרים]] שנאמרו על סדר השנה, בכתיבתם האריך [[הרבי הרש"ב]] יותר מהנאמר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[הרבי מלובביץ']]|שם=רשימת היומן|מו"ל=הוצאת קה"ת|שנת הוצאה=|עמ=שנח}}}} המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן [[הגהה|הגהות]] מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש' והוא לא נאמר בעל פה.{{הערה|{{צ-ספר|שם=יו"ט של ר"ה תרס"ו|מו"ל=קה"ת|שנת הוצאה=|עמ=תשז}}}}
הספר מורכב משישים וששה [[מאמר חסידות (חב"ד)|מאמרים]] שנאמרו על סדר השנה, בכתיבתם האריך [[הרבי הרש"ב]] יותר מהנאמר.{{הערת שוליים|[[הרבי מלובביץ']], '''רשימת היומן''', הוצאת קה"ת, עמ' שנח.}} המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן [[הגהה|הגהות]] מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש' והוא לא נאמר בעל פה.{{הערת שוליים|'''יו"ט של ר"ה תרס"ו''', קה"ת, עמ' תשז.}}}}


על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי מלובביץ']] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק".{{הערה|{{צ-ספר|שם=[[תורת מנחם - התוועדויות]] תשמ"ב|מו"ל=וועד הנחות בלה"ק|שנת הוצאה=|עמ=2060 ואילך|כרך=ד}}}}
על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי]] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק".{{הערת שוליים|'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''', תשמ"ב כרך ד, וועד הנחות בלה"ק, עמ' 2060 ואילך.}}


המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים ב[[ניו הייבן]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]).
המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים ב[[ניו הייבן]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]).
שורה 35: שורה 35:
* שיעורים בחסידות, מאת הרב [[זלמן גופין]] (משפיע בישיבת [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בכפר חב"ד]])
* שיעורים בחסידות, מאת הרב [[זלמן גופין]] (משפיע בישיבת [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בכפר חב"ד]])
* שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס"ו, מאת הרב [[יואל כהן]] (משפיע ב[[ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]])
* שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס"ו, מאת הרב [[יואל כהן]] (משפיע ב[[ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]])
* שני קבצים בשם 'ניצוצי דא"ח', יו"ל על ידי 'מפעל החסידות'{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://shturem.net/index.php?section=news&id=486&lang=hebrew|כותרת=חדש: 'ניצוצי דא"ח' על תרס"ו - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת|אתר=shturem.net|תאריך_וידוא=2018-08-07}}}}
* שני קבצים בשם 'ניצוצי דא"ח', יו"ל על ידי 'מפעל החסידות'


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 48: שורה 48:
* מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3444&CategoryID=909 '''המשך תרס"ו'''], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]], גיליון 643
* מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3444&CategoryID=909 '''המשך תרס"ו'''], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]], גיליון 643
* מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10002&CategoryID=1790 '''"המשך הגדול" תרס"ו'''], התקשרות, גיליון 1005
* מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10002&CategoryID=1790 '''"המשך הגדול" תרס"ו'''], התקשרות, גיליון 1005
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
326

עריכות