39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
מ (החלפת טקסט – "רצון העליון " ב־"רצון העליון ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==העורף כמשל לאחוריים== | ==העורף כמשל לאחוריים== | ||
ההפרש שבין | ההפרש שבין בחינת אחוריים לבחינת פנים הוא ע"ד [[מבשרי אחזה אלוה]], שבעורף אין בו התחלקות אברים שעור א' מכסה את כולו. משא"כ בבחינת פנים נראה ונגלה ציור התחלקות האברים [[עינים]] [[ראיה|לראות]] [[אזנים]] [[שמיעה|לשמוע]] כו', ו[[תענוג]] שבבחינת ראיה היא בחינת אחרת משמיעה כו', כך הוא למעלה כביכול שבחינת [[רצון העליון]] ב"ה נקרא בחינת אחוריים ואין בו שום התחלקות, ולכך הרצון המלובש במצות כולל כל המצות בשוה שכולן הן בחינת רצונו ית' והרי זה שבח אחד לכולן אלא שהוא שבח גדול מאד כנ"ל, שהרצון עליון הוא למעלה מהחכמה כו' ולכן נקרא העונג והשמחה הנמשך מזה בשם זמירות כמו זמר שמנגנים ניגון א' היפה מאד הרבה פעמים כנ"ל. | ||
אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון ואין פנימית המכוון המלובש ברצון מצוה זו מלובש ברצון מצוה אחרת כי לכל מצוה יש כוונה אחרת כנודע וכמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראיה המלובש ב[[עיניים]] אינו דומה כלל לתענוג שבשמיעה שבאזנים וכן תענוג שבטעמים חיך אוכל יטעם כו' כל מין תענוג הוא מהות אחר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1d&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה בשלח א, ד]}}. | אבל העונג העליון ב"ה המלובש במצות יש לכל מצוה תענוג פרטי כי העונג הוא פנימי' המכוון המלובש ברצון ואין פנימית המכוון המלובש ברצון מצוה זו מלובש ברצון מצוה אחרת כי לכל מצוה יש כוונה אחרת כנודע וכמו עד"מ בפנים הרי התענוג שבראיה המלובש ב[[עיניים]] אינו דומה כלל לתענוג שבשמיעה שבאזנים וכן תענוג שבטעמים חיך אוכל יטעם כו' כל מין תענוג הוא מהות אחר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1d&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה בשלח א, ד]}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==ענינים גשמיים== | ==ענינים גשמיים== | ||
עניני העולם וצרכי הגוף הגשמי. הגם שאדם צריך להם, צריכין להיות בבחינת עורף ולא פנים. | עניני העולם וצרכי הגוף הגשמי. הגם שאדם צריך להם, צריכין להיות בבחינת עורף ולא פנים. בחינת פנים היינו שעושה הדבר בלב ונפש ובחינת עורף היינו בחינת אחוריים כמאן דשדי בתר כתפי' בע"כ וכאלו כפאו שד. | ||
ומאת ה' ומידו היתה זאת כדי לאתהפכא חשוכא לנהורא שיתפלל בכח האכילה וכו', וכיוצא בזה רק שצריך שלא יומשך | ומאת ה' ומידו היתה זאת כדי לאתהפכא חשוכא לנהורא שיתפלל בכח האכילה וכו', וכיוצא בזה רק שצריך שלא יומשך בבחינת פנימיות אלא בבחינת עורף והמשכה זו נעשית על ידי בחינת יהודה שהיא הודאה וביטול בבחינת [[סובב כל עלמין]] השוה ומשוה כו' גם חשך לא יחשיך וכחשיכה כאורה גשמיות ורוחניות שוין, שהרי כולם בחכמה עשית שהחכמה היא עשיה גשמיות וא"כ גם האכילה ושארי ענינים הגשמיים הם לפניו ית' כמו רוחניות של חכמה מאחר שגם החכמה היא גשמיות לגבי האור א"ס{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/12/45d&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A3 תורה אור פרשת ויחי מה, ד]}}. | ||
==קשר של תפילין== | ==קשר של תפילין== | ||
הארת הקשר של תפילין, הרומז לבחינתה של השכינה שהיא [[בינה]], היא במקום העורף, ושם מקום התגלות לאה שהיא בחינת [[עור]]. | הארת הקשר של תפילין, הרומז לבחינתה של השכינה שהיא [[בינה]], היא במקום העורף, ושם מקום התגלות לאה שהיא בחינת [[עור]]. | ||