1,282
עריכות
ראש חודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה 196042 של מ. פינחסי (שיחה)
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ראש חודש''' - היום הראשון לחודש, הינו יום חג | '''ראש חודש''' - היום הראשון לחודש העברי, ביום זה הירח מתחדש ומתחיל להתמלאות שוב, ונקרא [[מולד הלבנה]], ראש חודש הינו יום חג, מכונה גם יום כיפור קטן, ומצווה להוסיף בו בהלל, שמחה, ובסעודה. | ||
בזמן [[בית המקדש]] היה | פעמים שהחודש הינו 29 יום ופעמים שהוא 30 יום, כאשר החודש הינו 30 יום גם היום האחרון של החודש מכונה 'ראש חודש' וננהג במנהגי ראש חודש אף שהוא בעצם סוף החודש. | ||
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים היה יום זה נחגג בצורה מיוחדת, מכיוון שקביעת תאריך 'ראש חודש' היתה על ידי [[קידוש החודש]], בית הדין הגדול היה מחכה לזוג [[עדים]] שיעידו שראו את הירח המחודשת, וברגע שהיו מסיימים לחקור את אמינות העדים היה בית דין יוצא בהכרזה על התחלפות החודש ותחילתה של החודש הבא, ואותו היום היה מנוצל ל'חגיגות' ו[[שמחה]] ב[[בית המקדש]]. | |||
==מנהגי ראש חודש== | ==מנהגי ראש חודש== | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
* תהילים עם פירוש [[רש"י]] - במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]], ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהילים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש". | * תהילים עם פירוש [[רש"י]] - במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש [[רש"י]], ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל ב[[תהילים]] שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש". | ||
* נהוג | *לא נהוג להסתפר בראש חודש | ||
*אתה יצרת - כאשר חל בשבת אומרים תפילה מיוחדת בתפילת המוסף | |||
==ראש חודש בחסידות== | |||
עם ישראל נמשלים ללבנה - ירח, והגאולה נמשלת למולד הלבנה, בדיוק כפי שכיסוי הירח הינו שלב טכני לפני הגילוי מחדש בתחילת החודש הבא, כך גם הגלות העכשויות בה נמצאים עם ישראל הינה שלב טכני טרם הגאולה. | |||
בשיחות ה[[דבר מלכות]] של [[תשנ"ב]] הרבה [[הרבי]] לדבר על חשיבות התקופה כ"רגע לפני [[הגאולה]]", ופעמים רבות הזכיר אודות הענין ש"ישראל שנמשלו ללבנה", ושכל הירידה והכיסוי אינו ירידה לצורך ירידה אלא לצורך עליה, ועליה כזאת שבאין ערוך למצב הקודם, והמצב העכשוי דומה לרגעים האחרונים של החודש כאשר הלבנה כבר מכוסה מהעניים כליל אך מוכנה כבר להפציע מחדש. | |||
[[הרבי]] עורר באותה תקופה להקפיד ולהוסיף במצוות [[קידוש לבנה]] (המבטאת את [[מולד הלבנה]] - [[הגאולה]]) ומתוך [[שמחה]] ו[[ריקודים]] וברוב עם ובציבור. | |||
==ראו גם== | |||
*[[קידוש לבנה]] | |||
*[[קידוש החודש]] | |||
*[[מולד הלבנה]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||