14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" "
מ (החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן ") |
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
||
| שורה 167: | שורה 167: | ||
הרבי היה שופך [[מלח]] לתוך המים, טובל את הביצה שלוש טבילות במי המלח. ומתחיל לאכלה מצד ראשה הכד, ואוכלה כולה. ולא היה מביט בה כלל לבדקה. נזהרים ביותר ממצה שרויה. ולכן המצות שעל השולחן מכוסות, שמא יפלו עליהם טיפות מים, וכן שלא יפול מפירורי השמורה במים או במרק. קודם ששופכים מים, או משקים שמים מעורבים בהם, לכוס או קערה, בודקים שלא יהיו בכלי פירורי מצה. | הרבי היה שופך [[מלח]] לתוך המים, טובל את הביצה שלוש טבילות במי המלח. ומתחיל לאכלה מצד ראשה הכד, ואוכלה כולה. ולא היה מביט בה כלל לבדקה. נזהרים ביותר ממצה שרויה. ולכן המצות שעל השולחן מכוסות, שמא יפלו עליהם טיפות מים, וכן שלא יפול מפירורי השמורה במים או במרק. קודם ששופכים מים, או משקים שמים מעורבים בהם, לכוס או קערה, בודקים שלא יהיו בכלי פירורי מצה. | ||
כ"ק אדמו"ר [[מוהרש"ב]] | כ"ק אדמו"ר [[מוהרש"ב]] לא היה אוכל [[מצה שמורה]] ביחד עם [[דגים]] או [[בשר]] מצד חשש שרויה, רק עם [[יין]]. כ"ק אדמו"ר [[מוהריי"צ]] מצותיו - בעת האכילה - מכוסות תמיד במפה. מרק כמעט שאינו אוכל. | ||
למים אמצעיים (שבין דגים לבשר) אין להעביר ידיו על שפתיו, בכל שבעת ימי הפסח, משום חשש שרויה. מצד ענין ה[[חינוך]] - צריכים גם קטנים להזהר ממצה שרויה (עד כמה שאפשר). | למים אמצעיים (שבין דגים לבשר) אין להעביר ידיו על שפתיו, בכל שבעת ימי הפסח, משום חשש שרויה. מצד ענין ה[[חינוך]] - צריכים גם קטנים להזהר ממצה שרויה (עד כמה שאפשר). | ||