39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "—" ב־"-"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בחב"ד נהגו שלא לישון בסוכה. מנהג זה הוא עתיק יומין, ומוזכר כבר במרדכי: "ומה שנהגו כל ישראל שלא לישון בסוכה" כו' ומתרץ את המנהג. גם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בשולחן ערוך כי "מנהגינו שלא לישון בסוכה". | בחב"ד נהגו שלא לישון בסוכה. מנהג זה הוא עתיק יומין, ומוזכר כבר במרדכי: "ומה שנהגו כל ישראל שלא לישון בסוכה" כו' ומתרץ את המנהג. גם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בשולחן ערוך כי "מנהגינו שלא לישון בסוכה". | ||
הראשון שידוע בחב"ד בבירור מעל לכל ספק כי לא ישן בסוכה, הוא [[הריי"צ]]. הסיבה לכך היא, כמו שהסביר הרבי את פתגמו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] בנוגע לשינה בסוכה | הראשון שידוע בחב"ד בבירור מעל לכל ספק כי לא ישן בסוכה, הוא [[הריי"צ]]. הסיבה לכך היא, כמו שהסביר הרבי את פתגמו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] בנוגע לשינה בסוכה - "כיצד אפשר לישון במקיפים דבינה". הכוונה: בסוכה מאיר אור אלוקי גדול מאד, שהוא נעלה מכדי שיוכל לרדת ולהתלבש באדם (בפנימיותו), אלא האור מסובב את האדם בבחינת מקיף (כמו סוכה כפשוטה, ה"מקיפה" את האדם, ולא רק את האדם לבדו (עכ"פ ראשו ורובו), אלא גם את שולחנו - באופן שכל ענייניו צריכים להיעשות בתוך המקיף של הסוכה - "תשבו כעין תדורו"). ומכיוון ששם מאיר אור אלוקי נעלה שכזה - איך אפשר בכלל לישון שם. | ||
ממשיך הרבי ואומר, כי פשיטא שזה ע"פ הלכה, ובפשטות: בשכבו לישון בסוכה ואינו יכול להירדם בשום אופן, א"כ ע"פ שו"ע בפשטות מותר לו לילך לישון בביתו. ואם הדבר בטוח אצלו בודאות שלא יוכל להירדם בסוכה | ממשיך הרבי ואומר, כי פשיטא שזה ע"פ הלכה, ובפשטות: בשכבו לישון בסוכה ואינו יכול להירדם בשום אופן, א"כ ע"פ שו"ע בפשטות מותר לו לילך לישון בביתו. ואם הדבר בטוח אצלו בודאות שלא יוכל להירדם בסוכה - אינו זקוק מלכתחילה לנסות זאת. זהו גם בפשטות הטעם מדוע [[הריי"צ]] לא ישן בסוכה: בעת ישיבתו בסוכה האיר אצלו בגלוי האור המקיף של הסוכה וזה לא איפשר לו להירדם בסוכה. | ||
[[הרבי]] מסביר כי גם מי שאינו בדרגה נעלה זו שמרגיש כי האור מקיף מפריע לו, גם הוא אינו יכול לישון בסוכה בשקט ובמנוחה. כי אף על פי ש'''אור''' הסוכה אינו מבלבל את שנתו | [[הרבי]] מסביר כי גם מי שאינו בדרגה נעלה זו שמרגיש כי האור מקיף מפריע לו, גם הוא אינו יכול לישון בסוכה בשקט ובמנוחה. כי אף על פי ש'''אור''' הסוכה אינו מבלבל את שנתו - הרי הוא מצטער מכך גופא - מדוע אין הוא בדרגא שאור הסוכה יאיר אצלו כל כך בגלוי עד שלא יוכל לישון בסוכה. | ||
ואפילו מי שלא מפריע לו מדוע איננו מרגיש את האור שבסוכה | ואפילו מי שלא מפריע לו מדוע איננו מרגיש את האור שבסוכה - הרי הוא מצטער מדוע אימרתו של [[אדמו"ר האמצעי]] אינה פועלת עליו כדבעי. ומצד זה, השינה בסוכה גורמת לו צער - היתכן שיכול הוא לישון בסוכה בלא צער - והמצטער פטור מן הסוכה. | ||
בשנת [[תש"ן]] בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - רבי [[צבי כהנא]] בטענה היתכן שהרבי תיקן שלא לישון בסוכה. הרבי השיב לו בנועם כי זהו מנהג ישן הנהוג בחב"ד ובבעלז, כך נהג חמיו [[הריי"צ]] וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמו"ר הזקן שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. ראש הישיבה הודה בטעותו וביקש את ברכתו של הרבי. <REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 שיחת הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש"נ]]</REF> | בשנת [[תש"ן]] בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - רבי [[צבי כהנא]] בטענה היתכן שהרבי תיקן שלא לישון בסוכה. הרבי השיב לו בנועם כי זהו מנהג ישן הנהוג בחב"ד ובבעלז, כך נהג חמיו [[הריי"צ]] וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמו"ר הזקן שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. כל השנים לא היו כל שאלות מצד גדולי ישראל שהיו ידים של נשיאי חב"ד, ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], ולמה נתעוררו לזעוק על כך רק היום? מההכרח שזהו עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. ראש הישיבה הודה בטעותו וביקש את ברכתו של הרבי. <REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 שיחת הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיון]] [[תש"נ]]</REF> | ||