אברהם מנחם מענדל וכטר: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
(←‏חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו: פרטים שאינם אנציקלופדיים או מבוססים)
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 13: שורה 13:
במסגרת שיעורי ה[[תניא]] שנהג להעביר ב[[ישיבה]], התעוררו בליבו שאלות הנצרכו לביאור [[חסיד]]י מפי מביני דבר. ובאחד מימי הפגרא והנופש שהתקיימו בהרים, כמנהג המדינה בעת ההיא, התאכסן בסמיכות לחסיד [[חב"ד]] אשר החליט שאין ביכולתו להשיב לשאלותיו ולאחר מאמצים רבים פעל אצל הרב [[יואל כהן]], ה'חוזר של הרבי' שיואיל להיפגש עימו בדחיפות. בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, ולכן פעל לסדר את העניינים באופן מדוקדק ולהיפגש לאחר חצות הלילה. לאחר שהרב ועכטר ביקש מהרב כהן לבאר לו עניין של '[[סובב כל עלמין]] ו[[ממלא כל עלמין]]' החל הרב כהן לדבר במשך שעתים רצופות דברים עמוקים וברורים, ובכל פעם שהזכיר את השם 'אויברשטייר' (הקב"ה) היה אומר זאת בהתלהבות.  
במסגרת שיעורי ה[[תניא]] שנהג להעביר ב[[ישיבה]], התעוררו בליבו שאלות הנצרכו לביאור [[חסיד]]י מפי מביני דבר. ובאחד מימי הפגרא והנופש שהתקיימו בהרים, כמנהג המדינה בעת ההיא, התאכסן בסמיכות לחסיד [[חב"ד]] אשר החליט שאין ביכולתו להשיב לשאלותיו ולאחר מאמצים רבים פעל אצל הרב [[יואל כהן]], ה'חוזר של הרבי' שיואיל להיפגש עימו בדחיפות. בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, ולכן פעל לסדר את העניינים באופן מדוקדק ולהיפגש לאחר חצות הלילה. לאחר שהרב ועכטר ביקש מהרב כהן לבאר לו עניין של '[[סובב כל עלמין]] ו[[ממלא כל עלמין]]' החל הרב כהן לדבר במשך שעתים רצופות דברים עמוקים וברורים, ובכל פעם שהזכיר את השם 'אויברשטייר' (הקב"ה) היה אומר זאת בהתלהבות.  


לאחר שהרב סירב להאמין שיש ב[[חסידות חב"ד]] כזה אור גדול ועצום של [[חסידות]], דבר שהיה נהוג להסתיר בקרב יתר חסידויות פולין, גמר אומר בליבו להיפגש עימו על בסיס שבועי. הם החלו בלימודי [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן הם עברו ללמוד [[חסידות]] כדבעי יחד עם קבוצת חסידי סאטמר נוספים בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבו אצלו כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.
לאחר שהרב סירב להאמין שיש ב[[חסידות חב"ד]] כזה אור גדול ועצום של [[חסידות]], דבר שהיה נהוג להסתיר בקרב יתר חסידויות פולין, גמר אומר בליבו להיפגש עימו על בסיס שבועי. הם החלו בלימודי [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן הם עברו ללמוד [[חסידות]] כדבעי יחד עם קבוצת חסידי סאטמר נוספים בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבו אצלו כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.


ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].  
ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].  
19,251

עריכות